Kommentar zu Tehillim 18:7
בַּצַּר־לִ֤י ׀ אֶֽקְרָ֣א יְהוָה֮ וְאֶל־אֱלֹהַ֪י אֲשַׁ֫וֵּ֥עַ יִשְׁמַ֣ע מֵהֵיכָל֣וֹ קוֹלִ֑י וְ֝שַׁוְעָתִ֗י לְפָנָ֤יו ׀ תָּב֬וֹא בְאָזְנָֽיו׃
In meiner Bedrängnis rufe ich den Herrn, zu meinem Gotte flehe ich; er erhört aus seinem Palast meine Stimme, und mein Flehen kommt zu seinem Ohr.
רש"י
בצר לי אקרא. אני הייתי קורא לה' תמיד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
בצר לי אקרא יהוה ואל אלהי אשוע בעת שהיה צר לי לא פניתי אל מושיע אחר זולתו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ולכן הראוי הוא להחזיק לו יתברך טובה כי הלא בראותי את עצמי בשני הסעיפים אם אהרוג או אהרג בצר לי בשביל הצר לי שהוא לגופי אקרא ה' שיגן בעדי שלא ימיתני ואל היותו אלהי להצילני מן החטא הגורם שלא יקרא אלהי אשוע כי לזה צריך יותר מן קריאה לעומת היצה"ר המקדים מוקשי מות ועל הקריאה שלא יהרגני ישמע מהיכלו קולי כלומר שלא אחשיב עצמי לומר שהוא ית' דבוק בי רק הוא בהיכלו ומשם ישמעני אמנם בשועתי שהיא לבל אהרוג ואחטא כ"כ ערב לפניו יתברך שאשוע שלא אחטא שמתקרב אלי באופן ששועתי לא אייחסנה שישמע מהיכלו שהיא לפניו כי אצלי הוא יתברך ולא תבא תפלתי רק באזניו ית' לבדו ולא כיתר תפלות שעם היותו ית' שומע יש גם מלאכים מגישים אותה אך זו מאליה לבדה תבא באזניו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy