Kommentar zu Tehillim 2:11

וגילו ברעדה. כשתבוא אותה רעדה שכתוב בה (ישעיהו ל״ג:י״ד) אחזה רעדה חנפים תגילו ותשמחו אם עבדתם את ה':

וְגִילוּ בִּרְעָדָה: אין עומדין להתפלל אלא מתוך כובד ראש מנא ה"מ וכו' אלא א"ר נחמן בר יצחק מהכא עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה מאי וגילו ברעדה א"ר אדא בר מתנא אמר רבה במקום גילה שם תהא רעדה וכו':
(ברכות ל ע"ב)

עבדו את יהוה רצו במה שהוא רוצה ועבדוהו.

עבדו כו'. כראות המלך דוד שלא נעשתה עצתו לכלות מעתה את האומות למען ישעבדו את ישראל בגליות ראה והנה ימס לבב העם פן ישתקעו ויאבדו בגליות על כן בא וידבר על לב בני ישראל הגולים ועצה טובה קא משמע למו למען יושעו והוא עבדו את ה' כו'. והוא כי למעלה על כל כשרון הוא צדקת יעקב אבינו שעם היותו עובד את ה' ונשמר מלחטוא היה תמיד ירא שמא יגרום החטא אולי חטא שוגג והוא לא ידע שאינו כירא מעבירות שבידו וזה יאמר עבדו את ה' ועם עבוד אותו ית' יהי לכם יראה כי לא תאמינו בעצמכם וזה אמר ביראה ואם יותר מגדר יראה יהיה לכם שהוא רעדה הוא יותר טוב וזהו וגילו ברעדה לומר גילו ושמחו אם תהיה לכם גדר גדול מיראה שהוא רעדה שמא יגרום החטא שהוא חסידות גדול מביא לידי דבקות עצום אתו ית' והוא כי שתים רעות הן האפשריות לאבד אתכם בגלות נמשכות מצרת השעבוד אחת הרשות ידיכם מעבוד את ה' בראותכם כי גם בעבוד אותו ית' עדיין השעבוד במקומו עומד שנית אריכות הגלות פן תתייאשו מהגאולה ולא תשובו אל ה' ותאבדו ומה גם כי זכות האמנה היא העומדת ליגאל כאשר היה במצרים על כן על הא' אמר עבדו את ה' כו' כמדובר:

ברעדה. בפחד ורתת:

עבדו - הפך דבריהם ננתקה ועבודת השם ליראה ממנו ולא יעברו פיו.

עבדו את ה׳‎. לקבל עול מלכותו:

עבדו את ה' ביראה. ב' ביראה דגושה לא מדין מפסיק שהשני גלגלים גם כי הם מנגינת הימנית אינם מפסיקים רק מדין מפיק בעבור קריאת ה' באל"ף דלי"ת כמנהג וזה כלל גדול בכל המקרא ואעידה לי עדים ויהרג ה' כל בכור כי אין במלת ה' רק שופר הפוך שאינו מפסיק ומלת כל דגושה וכן ויתעבר ה' בי למענכם פ' ואתחנן. ואני אל ה' בטחתי (לקמן לא). וכן בישעיה כ"ז ביום ההוא יפקד ה' בחרבו שיש תרסא בשם שאינו מפסיק והבי"ת דגושה וכן רבים בתילים כמו אודה ה' בצדקו. אשירה לה' בחיי. אזמרה לאלהי בעודי. למען שמך ה' תחייני. אהללה ה' בחיי. ענו לה' בתודה. כי רוצה ה' בעמו. מצות ה' ברה. ואני אל ה' בטחתי. וכלם דגושים מפני היו"ד של קריאת השם וזולתה יהיו רפין. כמו ישוב עמלו בראשו. נתתה שמחה בלבי. קרבה אל נפשי גאלה. סמר מפחדך בשרי. משליך קרחו כפתים. יהללו שמו במחול. לעשות נקמה בגוים. כל אלה ודומיהם שהם בשני גלגלים לעולם רפין:

עִבְדוּ אֶת יְהֹוָה משה עלה בענן ונתכסה בענן ונתקדש בענן כדי לקבל תורה לישראל בקדושה שנאמר וישכון כבוד ה' על הר סיני וכו' ר' מתיא בן חרש אומר לא בא הכתוב אלא לאיים עליו כדי שתהא תורה ניתנת באימה ברתת ובזיע שנאמר עבדו את ה' ביראה וגילו ברעדה מאי וגילו ברעדה אמר רב אדא בר מתנה אמר רב במקום גילה שם תהא רעדה וכו':
(יומא ד ע"א)

ביראה שתיראו ממנו ותדעו, כי לו הכח והגבורה ולא עמכם שבאתם בעם רב.

וגילו - אם בא גיל אל תשכחו שתרעדו מפחד השם.

וגילו. אז תשמחו בעת בוא רעדה על המורדים כי לא עליכם תהיה הרעדה:

וגילו אל יחר לכם במלכותי, אבל תשמחו ותגילו כי רצון האל הוא.

ויש אומרים: וגילו - כמו תגילו על דרך: עלה ומות בהר, פרו ורבו שהוא ברכה על דגי הים. והטעם: שתגילו אם רעדתם מהשם.

ברעדה: ורעדו מפניו.

ועבדתם את ה׳ אלהיכם. זו תפלה, שנאמר עבדו את ה׳ ביראה (תהלים ב יא).

אגב זה נביא מאמר נכבד על פירוש וגילו ברעדה, ושהשמחה והעצבון אחים ושזה נמצא בעולם בכללו ורמז אליו במשכן ג"כ: