Kommentar zu Tehillim 20:5

יתן לך כלבבך שיתן איביך תחתיך כמו שהוא בלבבך.

ובסעד זכיות אלו תרויח כי מה שעד עתה היה עזרך בא על ידי שליח ועתה לא כן רק יתן לך האל בעצמו וגם שלא תצטרך לקרא וה' יענך אחר הקריאה כי אם כלבבך שבעוד הדברים בלבבך שעדיין לא הוצאתם מפיך שהוא טרם תקרא יתן ה' את שאלתך ולא אמר לבך כי אם לבבך לכלול טובות העה"ז שיש שייכות ליצה"ר בהם ולא תבין מזה שגם מה שיש בו קצת רצון היצה"ר נגד הצדק יתן לך כי לא כן הוא כי אם אל כל עצתך שע"י אחדות הב' לבבות ימלא שאם יהיה חסרון שלא כרצונו יתב' הוא ימלא וישלים החסרון עד בא שלמות רצונו ית' בה וכן לפעמים האדם למה שהוא אדם ולא אל אינו יודע לשאול על דרך מאז"ל שישראל שאלו ואמרו ויבא כגשם לנו ואמר הקב"ה לא ידעו לשאול כי הגשם לפעמים אינה טובה אבל אהיה כטל לישראל שהטל תמיד הוא טוב ומועיל ועל דרך זה יאמר וכל עצתך שתתייעץ בלבך אשר הוא טוב לך אין צ"ל שיתננה לך כי אם גם ימלא חסרונך להנאתך ולטובתך ולהיות כי עדיין תהיה בך בחינת יצה"ר מעורב עם יצר הטוב שהם השתי לבבות כאמרו לבבך ולא אמר לבך על כן אמר כלבבך בכ"ף הדמיון שלא יתן רק כמוהו שהוא כמדובר לכלול טובות העה''ז אך קרובים אל ה' ולא אמר כל משאלותיך יען כי להיות שני היצרים בדבר לא יתן כלן כי אדרבה אחר העצה צריך למלא חסרונן:

כלבבך, עצתך. העצה היא אחר המחשבה, כמ''ש ישעיה (ט''ו כ''ד) :