Kommentar zu Tehillim 21:1

למנצח מזמור לדוד: גם זה המזמור נאמר על דוד; ויש אומרים (בעל התרגום, שוחר טוב וזולתם): שנאמר על המלך המשיח. אם הוא על דוד פרוש לדוד: על דוד, כמו שפרשנו למעלה (כ א): ואחד מן המשוררים אמרו עליו ברוח הקדש; ואם הוא על המלך המשיח, לדוד הוא כמשמעו, כי המזמור הוא לדוד שאמרו ברוח הקדש על המשיח בנו, והאיבים הם גוג ומגוג ומחנהו שיצורו על ירושלם. או יהיה לדוד על המשיח, כי הוא נקרא דוד כמו (יחזקאל לז כה): ודוד עבדי נשיא להם לעולם. והנצרים מפרשים אותו על ישו; ואתה תשיב להם בכל פסוק ופסוק. יי' בעזך ישמח מלך: הנה כי בלא עז האב לא יהיה עז לבן, ואם הוא חלש אינו אלה. וכן תאות לבו נתתה לו, כי תקדמנו, כל דבריו הם תלוים באחרים. ואמר: חיים שאל ממך; אם על הבשר לא האריך ימים, ואם על האלהות מה נתן לו? הלא כבר היו לו? ואמר: גדול כבודו בישועתך, אבל בלא ישועתך לא יהיה גדול כבודו, אם כן אינו אלה; ואם על הבשר לא היה אלא נקלה ונבזה. כי המלך בטח ביי' א על האלהות אין צורך לו לבטוח באחר, ואין צורך לו לחסד עליון שלא ימוט, ואם על הבשר הרי נמוט, ותלוהו על המוט! וכן כל דברי המזמור.

למנצח מזמור כו'. יש פירשו זה המזמור על מלך המשיח ויש על דוד עצמו ואחשוב יכלול שניהם והוא להורות מעלת מלך המשיח הוא דוד לעתיד על ההוה במלכות עתה והוא כי הנה נודע שבימי דוד היתה השכינה בעוז ידה תקיפה על האומות על ידי דוד מלך ישראל ובבואה להושיע את ישראל מהגלות האחרון היא כביכול כיוצאה מהגלות ומושיעה את עצמה והנה המלך דרכו שיותר ישמחו שריו בהיות המלך בתקפו כי יושפעו בשופע כל טוב על ידו מאשר בהושיע עצמו מבית השביה כי יהיה רב לו להוציא עצמו לחירות ולא יספיק להשפיע רב טוב לשריו ועמו בעת ההיא כאשר בהיותו בעוזו:

למנצח, במזמור הזה יספר הצלחות דוד מיום שנמשח למלך, ואיך הבטיחו ה' שיהיה המלכות ירושה לבניו, ואיך נצח אח"כ את אויביו וימדד את מואב שני חבלים להמית, ושני פסוקים הראשונים הם הקדמה להמזמור כמו שיורה ע"ז מלת סלה: