Kommentar zu Tehillim 21:7

תחדהו. לשון חדוה:

כי תשיתהו ברכות לעד ברכות כמו והיה ברכה (שם יב ב). ואמר: לעד כי אפילו אחר מותו יתברכו בו, כמו בך יברך ישראל לאמר ישמך אלהים כאפרים וכמנשה (שם מח כ). או פרוש: לעד על זרעו, כי כמו שיתברכו בו יתברכו בזרעו, כמו שאר לאברהם והתברכו בזרעך (שם כבי ח).

ולעומת מה שעתה בעזך קדמתו ברכות טוב אז לא בלבד יבורך בברכות טוב כ"א שהוא בעצמו יהיה ברכות שיושפעו ממנו לעולם וזהו כי תשיתהו ברכות וגם אז היו ברכות העולם הזה פרי מעשה הטוב פה כאשר ביארנו אשר יש להם קצבה וסוף ולעתיד יהיו ברכות לעד ברכות נצחיות ולעומת אשר בזמן הזה ארשת שפתיו בל מנעת סלה שהוא מה שכתבנו כי אחר גזרת המלך יתברך לתת לו תאות נפשו לא יאמר לו אל תתפלל כי טרם קראת עניתיך כי אם וארשת שפתיו לא מנע מלשמוע תפלתו כי היה משתעשע לשמוע בקולו אז לעתיד לא תהיה תפארתו של מלך שישתעשע ה' לשמוע בקולו ופניו יתברך לא יראו כ"א גם תחדהו בשמחה את פניך כי גם יראה את הפנים ולא יהיה כאשר בזמן הזה שנאמר בו עבדו את ה' בשמחה וגילו ברעדה שהוא כי יגיל האדם אם בשמחה תהיה לו רעדה בל תטעהו השמחה כי שמחה מה זו עושה אך בימים ההם אין צריך תתערב הרעדה עם השמחה כי אם אדרבה תחדהו בשמחה כי אז אין פחד שרוב שמחה תטעהו כי הלא הוא את פניך ואיזה הדרך תלך רוח טומאה להטעותו והוא רואה את פני המלך הקדוש: