Kommentar zu Tehillim 22:25

כִּ֤י לֹֽא־בָזָ֨ה וְלֹ֪א שִׁקַּ֡ץ עֱנ֬וּת עָנִ֗י וְלֹא־הִסְתִּ֣יר פָּנָ֣יו מִמֶּ֑נּוּ וּֽבְשַׁוְּע֖וֹ אֵלָ֣יו שָׁמֵֽעַ׃

Denn er verachtete und verwarf nicht des Elenden Qual und barg nicht sein Antlitz vor ihm; als er zu ihm schrie, erhörte er ihn.

רש"י

רד"ק

אלשיך

מצודת ציון

מלבי"ם באור המילות

אבן עזרא

מצודת דוד

מנחת שי

מלבי"ם

רד"ק

מצודת ציון

אבן עזרא

מצודת דוד

רד"ק

רד"ק

רד"ק