Kommentar zu Tehillim 25:4

דרכיך יהוה הודיעני ארחותיך למדני: כפל הענין במלות שונות. ופרוש למדני: שתלמדני עד שאדע. ופרוש דרכיך יי' הודיעני: כמו שבקש משה רבנו, עליו השלום (שמות לג יג): הודיעני נא את דרכך ואדעך; כי כשידע דרכיו ידענו. ופרוש הדבר: שישכילהו הנמצאות כלם שישיג טבעם והתקשרם קצתם בקצתם, וידע הנהגתו עמהם בכלל ובפרט. וכן כמו ששאל משה רבנו, עליו השלום (שם יח): הראני נא את כבודך, שאל גם כן דוד ואמר:

דרכיך ה' כו' אמר הלא אמרתי כי לא אכחד כי בן מות אנכי אלא שבך בטחתי אל אבושה והלא תאמר נא אלהי כי אני גרמתי לעצמי שחטאתי לך על כן אני אומר דרכיך ה' הודיעני לומר מה אעשה ולא ידעתי דרכיך שאלו ידעתי לא שאלתי למה לא יאמרו אלהי דוד כדי שתבא לומר כי את האבות נסית שנמשך שאשיב בחנני ה' ונסני ואמרת שלא אעמוד ונלכדתי כתוא מכמר ואלו ידעתי דרכיך שהיית מקפיד על שלא הנחתי הדבר אליך שתעשה מעצמך הראויאלי וגם אחרי כן באמרך לא תעמוד בנסיון אלו ידעתי שע"י כן לא אצליח כי כבר יצא מפיך כמאמרו אחרי כן למען תצדק בדברך כו' הייתי מחלה פניך שלא תנסני לכן מעתה דרכיך ה' הם הדרכים הרחבים הודיעני ואתהלכה בהם אך אורחותיך הצרים מדרכים אינו מספיק הודעה כי אם ג"כ לימוד וזהו דרכיך ה' הודיעני אורחותיך למדני:

דרכיך, ארחותיך. התבאר בכ''מ שהדרך הוא הגדול והארח הוא קטן ממנו ההולך מן העיר אל הכפרים (עי' לעיל י''ט ו', כ''ז י''א, קי''ט ט', שם י''ד) :