Kommentar zu Tehillim 28:1
לְדָוִ֡ד אֵ֘לֶ֤יךָ יְהוָ֨ה ׀ אֶקְרָ֗א צוּרִי֮ אַֽל־תֶּחֱרַ֪שׁ מִ֫מֶּ֥נִּי פֶּן־תֶּֽחֱשֶׁ֥ה מִמֶּ֑נִּי וְ֝נִמְשַׁ֗לְתִּי עִם־י֥וֹרְדֵי בֽוֹר׃
Von Daivd. Zu dir, Herr, rufe ich. Mein Hort, lass mich nicht ungehört; denn wenn du dich schweigend [gegen mein Flehen] verhältst, würde ich gleich denen, die in die Grube sinken.
רד"ק
לדוד אליך יהוה אקרא גם זה המזמור מענין המזמור שלפניו שקורא אל יי' שיתן שאלתו להשקיטו מעסקי העולם ולהניח לו שיהיה פנוי להתעסק בצרכי הנפש שהיא עבודת האלהים ובזה יכפרו עונותיו שעברו ותקרב נפשו אל האלהים. ואמר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
לדוד אליך ה' אקרא וכו'. הנה אומרו תחרש הוא שהוא כמחריש בלבד אך אומרו פן תחשה הוא יותר שתיקה גדולה הימנה שאין צריך לומר שאינו עונה את הקורא אותו כ"א גם רואה שמצרים את קוראו ושותק כמד"א תחשה ותעננו עד מאד. והנה לבא אל הענין נזכיר מאמרנו על פסוק והיה טרם יקראו ואני אענה כו' והוא ענין פסוק תאות לבו נתתה לו כו' והוא כ"א שני אוהבי המלך יבאו לפניו לשאול איש איש שאלתו ובקשתו והמלך ידע טרם ידברו שאלת כל אחד וגמר בלבם למלא חפצם ולא' יאמר אל תדבר דבר כי הלא טרם תקרא עניתיך ולשני יקשיב וישמע כל דברי שאלתו את מי משניהם אוהב יותר הוי אומר את השני כי גם שתאותו נתן לו משתעשע בדברו אתו וזה יאמר על הסוג השני תאות לבו נתתה לו ועכ"ז וארשת שפתיו בל מנעת סלה כ"א רצית לשמוע מפיו וזה אחשוב בפסוק והיה טרם יקראו ואני אענה ואתן לו תאותו ועכ"ז עוד הם מדברים בתפלה ואני אשמע ולא אומר להם החרישו ממני כי כבר עניתי אתכם שהוא כי אשתעשע בשמיעת קולכם. וענין זה יאמר גם פה שאומר אליך ה' אקרא שעדיין לא קראתי כ"א שאקרא שהכינותי עצמי לקרא ולומר צורי שהוא התחלת התפלה מיד טרם הקריאה אל תחרש ממני מלענות ולגזור הצלתי פן ימשך שבבלתי ראות סימן שעניתני אפסיד הבטחון ואתייאש ואחטא בזה באופן שגם תחשה ממני בהצר לי אויבי ואפול בידו ונמשלתי בעיני הרואים עם יורדי בור כי יאמרו כי עונותי לכדוני ויחטאו לה' :
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת ציון
צורי. רצה לומר חזקי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy