Kommentar zu Tehillim 30:8

יהוה ברצונך העמדתה להררי עז הסתרת פניך הייתי נבהל: להררי פרושו: לשכלי, שהיה הררי, העמדתה בעזרתך בעז שלא נכשלתי בהשגבי בו ולא היה כח ביד יצר הרע לקחתו מידי, כי במקום עז היה; אבל כשהסתרתה פניך רגע ממני הייתי נבהל ונכשלתי במחשבתי וגבר יצרי על שכלי. לפיכך התפלל דוד ואמר (תהלים יט יד): גם מזדים חשך עבדך אל ימשלו בי, כמו שפרשנו. ועז פרשנו אותו שם, והוא חסר בי"ת השמוש: בעז. ואפשר שהוא תאר בשקל לחם חם (שמואל א כא ז); מעז לתם (משלי י כט).

זמרו לה' חסידיו והודו כו' אמר הלא אמרתי כי ע"י שהחלני ה' החייתני כי יסוריו היו לי חיי רוחי וגופי אמר לכן לא אני בלבד אודה את ה' כי אם גם אפרסם הדבר לכל חסידיו יתברך לומר זמרו לה' חסידיו כלומר בהתנהגו עמכם במדת ה' היא מדת רחמים אך נוסף על הזמרה עוד תוסיפו הודאה בהתנהגו ביסורין ודין הוא השם הנקרא זכר קדשו הוא שם אדנות שעליו נאמר וזה זכרי לדור דור הוא זכר קדשו הוא מדת הדין:

ה' - עתה אדע כי כחי מאתך היה בבריאותי, כי עת שהסתרת פניך הייתי נבהל. אמר רבי משה: כי העמדת הטעם העמדתני להררי עז כמו למען יזמרך כבוד שהוא כבודי. ואחרים אמרו: כי יו"ד להררי סימן המדבר, והטעם לשום אותו כמו הר. ורבי יהודה הלוי אמר: כי להררי, כמו: הררי בשדה כי משקלי השמות משתנים.