Kommentar zu Tehillim 31:18

אל אבושה וגו'. אחרי שקראתיך אין נאה שאבוש:

יהוה אל אבושה כי קראתיך שלא אשוב ריקם מלפניך.

ועל ידי כן אל אבושה כי קראתיך מה שאין כן אם היו מתים מישראל על ידי שהייתי בוש ומתחרט ואומר טוב לי מותי מחיי כי יענשו על ידי כי גם ענוש לצדיק לא טוב ומה גם לאיש כשאול צדיק גמור ומשיח ה' ולא תאמר כי לא תמית כי אם הרשעים שבהם כי הנה טוב הוא שיבושו הרשעים וישובו בתשובה בעה"ז כי לא תחפוץ במות רשע כי אם בשובו כו' וזהו יבושו רשעים בראותם השגחת הצלתי כי לא יכלו לי ויהיה פלא בעיניהם כי יבושו מרדיפתם אותי ועשותם רע וידמו בשבילי עונש שאול ואבדון וישובו וזהו וידמו לשאול:

ידמו. יכרתו כמו אל תדמו בעונה (ירמיהו נ״א:ו׳):

כי קראתיך. והואיל ובך בטחתי מהראוי שלא אבוש:

יהוה אל אבושה. בגעיא:

ידמו לשאול. ישתתקו ויאלמו למות:

יבשו רשעים אבל הרשעים יבשו מתקותם, כי הם לא קראוך, ולא שמוך לנגדם.

ידמו. יכרתו לרדת לשאול:

ידמו לשון כריתה, כמו (ירמיהו נא ו): אל תדמו בעונה.

לשאול: לקבר. או פרושו: נפשם לגיהנם.