Kommentar zu Tehillim 31:23
וַאֲנִ֤י ׀ אָ֘מַ֤רְתִּי בְחָפְזִ֗י נִגְרַזְתִּי֮ מִנֶּ֪גֶד עֵ֫ינֶ֥יךָ אָכֵ֗ן שָׁ֭מַעְתָּ ק֥וֹל תַּחֲנוּנַ֗י בְּשַׁוְּעִ֥י אֵלֶֽיךָ׃
Ich hatte in meiner Bestürzung geglaubt, ich sei entrissen deinen Blicken. Allein du hörtest meines Flehens Stimme, da ich zu dir schrie.
רש"י
ואני אמרתי בחפזי. כשיצאתי מקעילה ובאתי אל מדבר מעון והייתי נחפז ללכת מפני שאול כי השיגני, ושאול ואנשיו עוטרים אלי ואל אנשי לתפשם:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
ואני אמרתי בחפזי כמו שאמר (שמואל א כג כו): ויהי דוד נחפז ללכת מפני שאול, שהיה אז בסכנה גדולה; וכמו שאמר (שם): ושאול ואנשיו עטרים אל דוד ואל אנשיו לתפשם.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ואז בעיר מצור משולל בית מנוס אני אמרתי בחפזי להמלט הנה נגרזתי ואין תקומה מפאת מה שהוא נגד עיניך היא הבחירה כי לא תעכב לידם כי סילקת השגחתך מהבחירה כי הכל בידי שמים חוץ מיראת שמים ולא יבצר מהם כל אשר יזמו לעשות אכן שמעת קול תחנוני בשועי אליך ולא מנעת הצלה ממני.
Ask RabbiBookmarkShareCopy