Kommentar zu Tehillim 34:12

לכו בנים שמעו לי פעמים תפול לשון הליכה על זרוז המעשה; לא שירצה בו הליכה ממש, כמו לכה נא אנסכה בשמחה (קהלת ב א); לכו ונחשבה על ירמיהו מחשבות (ירמיהו יחי ח); לכו נא ונוכחה (ישעיהו א יח) והדומים להם; וכן: לכו בנים שמעו לי. ופרוש בנים: אותם ששומעים ושומרים מוסרי ולמודי; וכן בני הנביאים (מלכים ב ב ג ובכל מקום): תלמידי הנביאים.

לכו בנים שמעו לי כו' הלא אמרתי לכם יראו את ה' קדושיו שתראו את ה' גם בהיות קדושיו לידבק בו במה שהוא ה' תיראו שמא חטאתם שוגג ולא על בקשת צרככם והלא תאמרו מי זה האיש יוכל לבא אל מדרגה זו ואדרבה דרך האיש לחזר על פרנסה וטובות העוה"ז וגם לעבוד את ה' כפי כחו אך להשליך כל עניני העוה"ז אחרי גוו אינו דרך אנשים על כן אני אומר לכם לכו בנים וכו' והוא בשום לב אל אומרו פה בנים ולא. אמר אנשים ואחר כך אומר מי האיש כו' אך הנה בן משמעו קטן מגדר איש והנה דרך הקטן לאהוב טובות העוה"ז אמר לכו מסברת ומדת בנים שהוא מלאהוב טוב העולם ושמעו לי ואשר אמרתי יראו את ה' בהיותכם קדושיו אלמדכם וזהו יראת ה' אלמדכם:

לכו. הוא ענין ל׳ זרוז כמו ועתה לכו ונהרגהו (בראשית ל״ז:כ׳) והלא הוא בא אליהם: