Kommentar zu Tehillim 37:15

חרבם תבוא בלבם הפך ממה שחשבו, כמו שנאמר על הרשע גם כן (תהלים ז טז): ויפל בשחת יפעל.

ואז חרבם תבא בלבם כי הלא לאברהם זמם נמרוד וחרק עליו שניו ואם לא הרגו הוא יתברך את נמרוד מיד הלא לא נעדר עונשו מהביא רעה עליו וגלגלה לאטו עד עת גזרת חכמתו ית' ואומרו ודרכו קשתם וכן וקשתותם תשברנה שיראה שאינו עיקר הענין שבירת הקשת יהיה כי הוא הכח והשר המושל על מלכות נמרוד בשמים או כחות טומאתו שממנו נמשך כח נמרוד כחץ היוצא מן הקשת ובו חשב להפיל את אברהם והוא יתברך שבר קשתותיו בפניו ומזה יביא ראיה אל כל האמור בל יקוץ הצדיק בהצלחת הרשע כי הלא הוא לרעת הרשע כי הוא ית' ראה כי יבא יומו:

חרבם - מ"ם בלבם שב אל רשעים, כי השם יגמול להם כפעלם.