Kommentar zu Tehillim 37:19
לֹֽא־יֵ֭בֹשׁוּ בְּעֵ֣ת רָעָ֑ה וּבִימֵ֖י רְעָב֣וֹן יִשְׂבָּֽעוּ׃
Sie werden nicht zu Schanden zur Zeit des Unglücks und in den Tagen der Hungersnot werden sie satt.
תורה תמימה
לֹא יֵבֹשׁוּ: אמר שמואל לא שנו אלא שזרעה וצמחה ואכלה חגב אבל לא זרעה כלל לא דאמר ליה אילו זרעתה הוה מקיים בי לא יבשו בעת רעה ובימי רעבון ישבעו וכו':
(בבא מציעא קו ע"א)
(בבא מציעא קו ע"א)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
לא יבשו בעת רעה הוא דבר, או מלחמה, או חיה רעה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
במה שלא יבושו בעת רעה הבאה לעולם כי להיות אותה העת מכלל הימים שלהם שקנו קדושה אין כח לגזירת עת הרעה לשלוט בתמימים להרע להם יען כי גם אותו העת גם היא קנתה קדושה לנחלה ולכן לא יבושו בה וגם בימי רעבון ישבעו יען כי הימים ההם נחלו בהם קדושה להנאתם ולא תהיה מארת הרעבון שבימים ההם מבטלת ברכת קדושת נחלה שנחלו בזכותם לטובתם כי נחלתם לעולם תהיה וזאת היא תלונתי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy