Kommentar zu Tehillim 50:6

פרשת משפטים כתיב שנאו רע ואהבו טוב והציגו בשער משפט אולי יחנן ה׳ צבאות שארית יוסף (עמוס ה טו), ישתבח שמו של מלך מלכי המלכים הקב״ה, שברא את עולמו במשפט, ומעמיד יסודו של עולם על המשפט, וכונן כסאו במשפט, והוא שופט הכל, ודן יחידי, כדתנן אל תהי דן יחידי, שאין דן יחידי אלא אחד, שנאמר כי אלהים שופט הוא סלה (תהלים נ ו), ובמשפט יעמיד ארץ, שנאמר מלך במשפט יעמיד ארץ (משלי כט ד), וצוה את עבדיו לשפוט בצדק, שנאמר אהבו את ה' כל ענוי ארץ אשר משפטו פעלו (צפניה ב ג).

ד"א אלהים לשון דיין. שנא' אלהים לא תקלל (שמות כב כז). כי במשפט העמידו על מנת שיקבלו ישראל את התורה. שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חוקות שמים וארץ לא שמתי (ירמיה לג כה). ואומר כי אלהי משפט ה' (ישעיה ל יח). כי אלהים שופט (תהלים נ ו). כי לשון אלהים לא יבא כי אם על משפט. והיינו דאמר ר' חזקיהו מאי דכתיב משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה (שם עו ט). בתחלה יראה. שמא לא יקבלו ישראל את התורה. ולבסוף שקטה. אבל באומות העולם תמצא ה' ידין עמים (שם ז ט). ה' למשפט שמתו (חבקוק א יב). וכאלה רבות. שמהפכין מדת הרחמים למדת הדין. וישראל בשעה שחוטאין כתיב ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו (ישעיה ג יד). אבל בזמן שעושין רצונו כתוב אל רחום וחנון (שמות לד ו). מהפכין מדת הדין למדת רחמים. רחום וחנון ה' (תהלים קג ח). חנון ורחום ה' (שם קיא ד). וכל מי שיבא להקשות. יפשפש וימצא כי כולם נכוחים למבין.

ויגידו. בעבור כי צבאות הארץ דור הולך ודור בא אבל השמים וצבאותיהם היו בזמן שעברו ובזמן העתיד יהיו כשיהיה יום הדין יגידו צדק האל ית' שעשה עם ישראל שלא כלה אותם בגלות ולא הפר בריתו אתם והוציאם כאשר הכירו בו, ויגידו צבא השמים גם כן כי אלהים שופט הוא שלקח משפטו מן הגוים. וי"ו ויגידו פתוחה שמורה לשעבר והוא עבר במקום עתיד: