Kommentar zu Tehillim 57:3

אקרא. אף על פי שהמלך רודפי אקרא לאלהים שהוא עליון על הכל והוא יצילני מידו והוא גומר כלומר משלים חסדו עלי כלומר כמה פעמים עשה עמי חסד ועתה ישלים עלי החסד בדבר המלוכה:

אקרא לאלהים כו' הלא אמרתי חנני אלהים שלא אהרוג את שאול במערה וחנני שלא יהרגני בצאתו ושמא תאמר כיון שהוא בא להרגך תניח שמדת הדין יהרגנו אחר שיחנך שלא יהרגך ושלא תהרגנו בידך כי איך תוכל לעכב ביד מדת אלהים שלא יעשה את שלו לז"א אקרא לאלהים הוא מדת הדין שיהיה עליון מסתלק למעלה מעל שאול בל יפקוד עליו רדיפתו אותי ויהרגהו ושמא תאמר אחר שמדת אלהים מתחיל לחון אותך כאמרך חנני אלהים שלא תהרגנו בידך הוא יגמור הדבר להצילך בצאתך ע"י הרוג אותו לזה אחלה פני אל הוא מדת החסד יגמור עלי הדבר כי אקרא לאל יהיה גומר עלי הדבר או שבחסד שהתחלתי אני לבלתי הורגו במערה יהיה גומר האל לבל המיתו גם הוא ויצילני:

גמר, הוא סוף המעשה (כנ''ל ז'), והוא המסובבים האחרונים :

אקרא - טעם עליון - בעבור היותו בתחתית.

עליון. היושב בשמים ממעל וידו על העליונה:

אקרא לאלהים עליון, כן אקרא לאלהים מצד שהוא עליון, ר"ל ראשית כל הסבות, והסבה הראשונה לכל דבר, וכן אקרא לאל גומר עלי, מצד שהוא גם הגומר והוא הסבה האחרונה ג"כ לכל הדברים:

גומר. המשלים לגמור מה שהבטיח עלי: