Kommentar zu Tehillim 64:4

דרכו חצם. הוא לשונם הרע:

כי הסוג השני הם אשר שננו כחרב לשונם בגלוי אין כל כך פחד כי אין רעתם רבה ובאה אל הפועל כל כך כי הלא כל מה שדרכו חצם אינו זולתי דבר מר אשר דברו שקרוב הדבר שרעתם כלה בדברם דבר מר שנח רוגזם בצד מה באופן שלא יפעלו ולא ישאר כי אם הדבר מר:

שננו. חדדו כמו חציך שנונים (לעיל מ״ה):

אשר שננו - כחץ שנון.

שננו. חדדו לשונם כחרב להבאיש אותי בעיני המלך:

אשר שננו לשונם כחרב ההורגת מקרוב, וכן דרכו חצם בדבר מר (שהוא הארס שמושחים בו את החץ), שהחץ הורג למרחוק, ר"ל שדוברים עתק בפני ומלשינים עלי רעה בסתר כחץ המורה מרחוק:

דרכו חצם - כבר פירשתיו בפסוק ידרוך חציו, כי הטעם דרכו קשתם בחצים. יש אומרים: כי דבר מר שב אל לשונם או פעלם זה.

דרכו. הכינו לשונם כחץ המושם על הקשת בעת הדרכו:

דבר מר. להמית אותי בגוב אריות: