Kommentar zu Tehillim 69:20

אתה. זכר החרפה בשלש לשונות כלומר בכל מיני חרפה:

אתה ידעת כו' הנה אחרי אומרו אנצלה משונאי והוקשה לו על עצמו איזה הדרך ינצל מהבעלי בחירה אחרי שכלל גדול הוא שאין הקב"ה מונע שום בחירת אדם להרע או להיטיב ואמר טענה שהוא על ידי אסתר כי תהפך רצון המלך שהוא אחד מהשונאים להרע את המן הוא השונא האחר ולהיטיב לישראל כמדובר על ואל תאטר כו' ונמשכו כמה פסוקים שאחריו בא עתה ויתן טעם שני והוא כי הנה אתה ידעת חרפתי כו' כלומר כי לא הייתי שם על לב מה שהיה נוגע אל עצמי כי אם על הנוגע אליך כי על נוגעם בכבודך היה מה שהייתי מוחפר ובוש ונכלם באופן כי נגדך הם כל צוררי ולא נגדי כי לנגד ולחלוק עליך הם מכוונים ואויביך יקראו בעצם ואויבי במקרה כלומר ולכן אין ענין הבחירה מעכבת מלמנעם מלהצר אותי כי לא ינקה המנגד אותך ולוחם בך:

חרפתי, ובשתי, וכלמתי. עיין פסוק ז' ח' :