Kommentar zu Tehillim 70:2

אלהים להצילני. ימהר להצילנו וחצי הפסוק שהוא כפל ענין יוכיח חסרונו, או יהיה פירושו בלא חסרון, ויהיה פעם חושה למלת להצילני ולמלת לעזרתי, וכמו שכפל הענין כן כפל הקריאה ואמר אלהים ואמר ה':

אלהים להצילני כו' אמר הנה מדת הדין מוכן להצילני ואם כן יאמר נא ישראל איזו הטבה תעשה לי מדת רחמים הלא הוא למהר הדבר וזהו ה' לעזרתי חושה ושעור הדבר אלהים כבר מוכן להצילני לכן אתה ה' לעזרתי חושה:

חושה. מהר:

חושה. נמשך גם על להצילני :

אלהים, חושה - בעבור אחר בתחלה כאילו כתוב: אלהים חושה להצילני, כדרך: נר אלהים נשמת אדם ורבים ככה.

להצילני. מלת חושה האמור בסוף המקרא מוסב גם על להצילני:

אלהים להצילני, מן הבאים להרגני, לעזרתי חושה מיתר רעות:

(א) או יאמר וימשך בו כל המזמור בענין מה שכתבנו מרז"ל בפסוק ראשון כי כל ישעו וכל חפץ בזה הוא על העתיד שהוא ירעה את ישראל כי הוא דוד הוא משיח ויתיישבו הערות רבות שבמזמור והוא כי הנה רז"ל אמרו כי על מלך המשיח נאמר עני ורוכב על חמור כי הוא כעני ואביון תאב אל ישועת ישראל ויש מאמרי רז"ל ידברו על זה כי הוא כעני ומצטער ונחלה על ישועת ישראל. ונבא אל הענין אמר דוד ה' תאבתי ליזכר להיות רועה ישראל לעתיד כאשר ייעד לי הוא יתברך וכמ"ש ז"ל שהיה מצטער על שלא נזכר במזמור הקודם בישועת ישראל כנזכר מרז"ל בפסוק הקודם אמר עתה הנה שתי ישועות אני צריך א' בזמן הזה כנודע שהיה נרדף מאויביו שנית לעתיד לבא בימות המשיח אמר הנה יותר בטוח אני על הזמן ההוא שישועתה לי באלהים יותר מבזמן הזה:

(ב) כי הלא עתה אלהים הוא מדת הדין להצילני ואיני חפץ יהיה מדה"ד המצלת אותי פן תעשה דין באויבי והם ישראל ואיני חפץ רעתם כי בכל צרתם לי צר ואיני רוצה יענשו אישי ישראל על ידי כי גם ענוש לצדיק לא טוב ולכן אני אומר ה' מדת הרחמים לעזרתי כלומר לעזרה לי ולא להצר לאויבי חושה באופן שאויבי לא יסתכנו כי אם שישובו בתשובה כי חפץ אני בתשובתם ולא במיתתם: