Kommentar zu Tehillim 72:4

ישפוט יקח משפטם מעושקיהם:

כדי לשפוט עניי עם שהוא כי גם שלא יהיה לעם עוני מצד עצמם לא יעדרו עניים מחמת העם שיעשקו אותם ויטלו ממונם ובהיות מלך עשיר ישפוט אותם מיד עושקם ולא יירא מהם וז"א למעלה ענייך ואחר כך עניי עם ולזה צריך צדקתך לבן מלך וגם על ידי צדקתך שתעשה עמו לתת לו ברכת הון ועושר יושיע לבני אביון שבהיותם בני אביון הוצרכו ללוות מעשירים ואין להם לפרוע להתחייב בדין והמלך יושיעם כי יפרע בעדם וגם על ידי עושר יהיה לו כח שידכא עושק שישבר מתלעות עול:

וידכא. ענין שבר וכתיתה:

עני, אביון. האביון אין לו מאומה, ומקבל צדקה כמ''ש בכ''מ :

ישפוט - כדרך שפטני אלהים, יעשה להם משפט.

עניי עם. אף כי משפטם בדבר מועט יתן לב לשפוט:

ישפט עניי עם. העי"ן בגעיא בס"ס:

ישפט, מבאר כי עניני המשפט שלו בין אדם לאדם ישתרעו על ג' דברים, א. המשפט בין אדם לחבירו בעניני מקנה וקנין מלוה ולוה וכדומה, ועז"א ישפוט עניי עם, שלא לבד שישפוט משפט העשירים כי ישפוט גם דין עניים בין עני לעני, גם דין של פרוטה ישפוט כדין מאה מנה, ב. המשפט לתת לאביון חוקו, שבני אביון שאין להם מה לאכול יתן להם מזון ומחיה, ועז"א יושיע לבני אביון, ג. משפט נגד הגוזל והחומס והעושק להענישו ולדכאו, ועז"א וידכא עושק, הא' הוא מצד אהבת הצדק והיושר, הב' הוא מצד הנדיבות והרחמים וטוב המדות, והג' הוא מצד הקנאה, והגבורה ליסר עושי עול:

(א) או יאמר במה שאמרו ז"ל בגמרא על ויהי דוד עושה ומשפט וצדקה לכל עמו איזהו משפט שיש בו צדקה הוא הביצוע ונבוא אל הענין אמר משפטיך שהוא ידיעת המשפטים למלך שהוא שלמה הנזכר תן וצדקתך בהון ג"כ תתן לו כמדובר למעלה

עושק. גזלן וחמסן:

ועושק – הוא הלוקח הון חבירו במרמה ופיתוי ובסתר, ושלמה ברוב חכמתו יכיר העושק.

לבני אביון. החלושים ביותר בעבור העוני והקוטן:

(ב) ופירש ואמר מה שאמרתי שתתן לו חכמת ידיעת משפטיך וגם צדקתך שיהיה לו הון ועושר בביתו אין עיקר השאלה בשביל המון העם אשר ידם משגת כי הלא לנקראים עמך סתם אפשר ידין בצדק שיהיה דין בצדק שהיא פשרה ואין צריך לדעת משפטיך בעצם ולא להון ועושר כי אפשר יעשה פשרה ביניהם אך הנה וענייך הבאים לדין צריך במשפט בדין התורה בעצם כי אך דלים הם ואין שום אחד מוותר שוה פרוטה לכן צריך לדעת המשפטים לבל יטעה כחוט השערה:

וידכא עושק. הבא לעשקם:

(ג) ומי יתן שעניים לא יהיו כ"א שיהיו כלם עשירים ויהיה שלום ביניהם ולא יבאו לריב כי ישאו הרים שלום כו' ברב תבואות:

(ד) ויהיה אשר שאלתי שמשפטיך למלך תן כדי שישפוט עניי עם הם עניים מחמת העם שיעשקו אותם ויביאום לידי עוני וישפוט ביניהם אם יהיה דבר למשפט ואשר שאלתי תתן צדקתך לבן מלך ויעדרו עמים למלאות חסרונם יועיל העושר לבן מלך שע"י היות לו צדקה מאתך ברכת עושר ונכסים להושיע לבני אביון ולדכא עושק:

(א) עוד יתכן שיעור הכתובים כי מעתה שאל על שלמה ועל מלך המשיח כי שמהם שקולים כמאמרם ז"ל במדרש רבה על קרבן נחשון בן עמינדב כי אומרו שניהם מלאים כו' ירמוז על שלמה ומלך המשיח וכן יתכן שדוד הוא אומר לשלמה אלהים משפטיך למלך תן חכמה לדעת משפט וצדקתך שהיא רב טוב ומעלה עצומה אשר נדרת לו בתורת צדקה ככל מה שייעד לו הוא יתברך ע"י נתן הנביא מעוז ותעצומות על כל העולם תן לבן מלך הוא משיח בן דוד:

(ב) ובא ופירש מה שאמרתי כי לשלמה תתן משפטיך הוא למען ידין עמך בצדק הוא דין אמיתי ויותר ידקדק בעניים עד תכלית המשפט שאינם מוותרים דבר לעניותם וזהו אומרו בעם סתם בצדק שהוא שאם יראה שאינם עניים ולא יקפידו אם יקרב הדין אל הצדק ידין בצדק אך וענייך במשפט:

(ג) ומה שאמרתי וצדקתך לבן מלך הוא משיח הוא כי ישאו הרים שלום לעם כו' כי תרבה הברכה עד בלי די כי יטפו ההרים עסיס והגבעות תלכנה חלב ויהיה שלום רב בישראל ולא יצטרך לשפוט את כללות העם כ"א צריך ממשלה גדולה להציל עשוקים ולדכא עושקם בכח גדול וביד חזקה:

(ד) כי מה שישפוט אינו רק עניי עם אם יעשקם אחד העם וכן יושיע לבני אביון וידכא עושק: