Kommentar zu Tehillim 76:2

נודע. זה המזמור נאמר על מלחמת גוג מגוג, ואמר אז נודע ביהודה ויהיה בישראל גדול כשיראה נקמתו בגוים הנאספים על ירושלים, וזכר יהודה בפרט לפי שירושלים לשבט יהודה ושם תהיה המלחמה:

נודע ביהודה כו' במדרש אמר רבי יוחנן בן נורי בשעה שגלו עשרת השבטים שבט יהודה ובנימין לא גלו התחילו אומות העולם לומר אין זה אלא חניפות פנים לפי שהם בני אכסניא שלו נשא להם פנים ולא הגלם הודיע הקב"ה נאמנותו בעולם שנאמר בשבטי ישראל הודעתי נאמנה אותה שעה נודע ביהודה אלהים עכ"ל. ודעתם ז"ל שפירושו נודע במה שעשה דין ביהודה שם אלהים באומות שאינו נושא פנים אך לפי זה אומרו בישראל גדול שמו בלי צודק כי האומות היו האומרים שהי' משוא פנים בדבר. אמנם באיכה רבתי אמרו רז"ל כי העשרה שבטים היו האומרים כשגלו הם ולא שבט יהודה פנים הקב"ה נושא לבני אכסניא שלו אבל כשראו שגלתה יהודה אז הודו כי אין לפניו ית' משוא פנים חלילה אך שם באיכה רבתי לא הזכירו פסוק נודע ביהודה אלהים ואפשר להמשיך הכתובים לפי המדרש ההוא באר היטב שאמר אסף דברי רז"ל בעצמן שאמר הנה כאשר נודע ביהודה תואר אלהים שהוא עשות שם דין ורוגז בחרבן אז בישראל הם עשרת השבטים גדול שמו יתברך שאינו נושא פנים:

אלהים, שמו. התבאר בכ''מ, ששמו מורה על הפרסום והוא מדרגה קטנה מן נודע אלהים, שהוא ידיעת עצמו שזה ביהודה שהשכינה שם, ובישראל רק שמו גדול :

נודע - כדרך: כי נודע דוד לכל.

נודע. אז בעת מפלת סנחריב יהיה אלהים נודע ומפורסם ביהודה:

נודע ביהודה אלהים בישראל גדול שמו. אפשר כי הנה שמואל הנביא ע"ה משח את דוד למלך ונודע לרוב ישראל. ואחר כך דוד הע"ה סבל מרורות והלך בצערו"ת מדהרות דהרות בכי וצירות וסכנות רבות והיה הדבר קשה להמון ישראל ומן בתר כל אלין כאשר מלך על יהודה נתישבה דעתם שנתקיים מיהא שימלוך והיינו דקאמר נודע ביהודה אלהים שניכר ונודע כי נאמן בבריתו וקיים במאמרו וברוך שם כבודו כן יתן לידידו הוד מלכות. ואח"כ שמלך על כל ישראל גדול שמו יתברך המה ראו כי כל דבריו אמת וצדק. א"נ אפשר במה שאמרו פרק הכונס כי תצא אש מעצמה שלם ישלם אמר הקב"ה אני הצתי אש בציון ואני עתיד לבנותה. ופירוש מאמר זה נתבאר אצלי בעניותי באורך ומשם באר"ה דגבריאל השליך הגחלים ומחייוהו שיתין פולסי כמשז"ל דשינה השליחות והיה מקום פטור והוא מענותנותו אמר אני הצתי אש בציון ואני עתיד לבנותה. והיינו דרמז נודע ביהודה אלהים דנחרב הבית. בישראל גדול שמו דאע"ג דגבריאל עשה זה מענותנותו ישלם וגדול שמו:

נודע ביהודה אלהים, כי שבט יהודה עבדו את ה' ונודע ביניהם עפ"י מעשיו, וגם בישראל שהם יתר השבטים, שביניהם לא נודע אלהים כ"כ, בכ"ז גדול שמו ביניהם:

וטעם ביהודה – שהם יושבי ירושלם.

בישראל. כפל הדבר במ״‎ש:

ד״א ואכבדה בפרעה], מגיד הכתוב כשהקב״ה פורע מן האומה שמו מתגדל בעולם, שנאמר ושמתי בהם אות ושלחתי מהם פלטים אל הגוים (ישעיה סו יט), כה אמר ה׳ יגיע מצרים וסחר כוש (שם מה יד), ואחריו מה כתיב אכן אתה אל מסתתר (שם שם טו), ואומר ונשפטתי אותו בדבר ובדם (יחזקאל לח כב), וכתיב והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי וגו׳ (שם שם כג), וכן דוד הוא אומר נודע ביהודה אלהים (תהלים עו ב).