Kommentar zu Tehillim 77:7

אזכרה נגינתי בלילה. בימי הגלות הזה הדומה ללילה אני זוכר את נגינותי שהייתי מנגן בימי קדם בב"ה:

אזכרה נגינתי. אזכיר כי אחר גלות מצרים הייתי מנגן ושמח, ועל זה אני מחשב בלילה ואשיחם עם לבבי:

ושמא תאמר הלא התיקון הוא מה שאמר המקונן קומי רוני בלילה לראש אשמורות שעל ידי זכות תורה בלילות נזכה אך מזה אני מצטער כי הרי אני עושה כן כי אזכרה נגינתי בלילה היא רנה של תורה שעיקרה בלילה ואם על העדר קריאה ודרישה בכל לבב שהם השני יצרים ובכל נפש הוא מה שהוא יתברך בלתי מקבל תפלתי מה שאין כן אם בכל לבב ובכל נפש הייתי דורשו כי היה ממציא עצמו אלי כדבר שנאמר בצר לך ומצאוך כו' ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך שהם שני יצריך ובכל נפשך הנה גם ב' הלבבות והנפש היו עמי לבקש את ה' והוא כי דרך השלם לתקן מעשיו לשוב עד ה' כראוי הוא להתבודד ולהסיח נפשו עם לבו על חשבון אשר יתנו לה' הרוח והגוף לזכור כל אשר חטא ואיך יתקן לבל יבוש לפני מלך מלכי המלכים ולהיות כי האדם הוא הנפש ולא הבשר כד"א על בשר אדם לא ייסך על כן על אשר הנפש תשיח עם הלב אומר עם לבבי אשיחה כי הלא עם לבבי הם השני יצרים אשיחה ביני לבינם לעשות חשבון הזכיות והעבירות ולברר וללבן הנשאר מלשוב ולתקנו הרי כי שבתי בשני הלבבות ולהיות כי המחפש דרכיו הוא הנפש כנר הזה כי נר אלהים נשמת אדם חופש כל כו' אמר ויחפש רוחי לקיים מה שנאמר נחפשה דרכינו ונחקורה ונשובה:

ויחפש. ענין חקירה:

אזכרה. שעורו אזכרה בלילה נגינתי, ויחפש כפשטו, שחופש וחוקר בדבר :

אזכרה - רמז שהיה מנגן בלילה, או בלילה אזכרה, שהייתי מנגן בימים קדמונים לעבוד השם על דרך אעירה השחר.

בלילה. היא העת שמחשבות האדם פנויים ואז אזכור מה שהייתי מנגן בבה״‎מ ואני מדבר עם לבבי ורוחי יחפש לדעת מה יהיה סוף הדבר:

עם לבבי אשיחה. אני מחשב ורוחי מחפש מה היא כן מדתו של הקב"ה ואני תמיה הלעולמים יזנח:

ויחפש רוחי. כפל הענין במלות שונות כי רוחי כמו לבבי שבו רוח המחשבה, והוא המחפש הדברים במחשבה, ומה אשיח עם לבבי:

ויחפש רוחי - הוא המחפש והוא דבק באשר אחריו והוא הלעולמים והפעול חסר והוא אותי.