Kommentar zu Tehillim 78:42
לֹא־זָכְר֥וּ אֶת־יָד֑וֹ י֝֗וֹם אֲֽשֶׁר־פָּדָ֥ם מִנִּי־צָֽר׃
Sie gedachten nicht seiner Hand, des Tages, wo er sie erlöst vom Feinde.
רד"ק
לא זכרו את ידו. את כחו הגדול ואשר פדה אותם מהצרה שהיו בהם בכח גדול וביד חזקה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ושמא תאמר כי מאז שראוהו על הים עד אחר היותם במדבר עבר זמן והיה ראוי יראוהו בקרוב כפעם בחדש וכיוצא לזה אמר אוי לנו כי ביום עצמו שראוהו שכחוהו וחטאו לו שהמרו על ים בים סוף כמ"ש ז"ל שאמרו שנגב המים ולא הטיט וזהו לא זכרו את ידו היא היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים הוא השר שראוהו מת על שפת הים כי שם ראו את ידו וביום עצמו שכחוהו ולא זכרוהו וחטאו לו והוא כי את ידו הוא כח הנקרא יד ה' אשר עשה ה' במלאך רוחני שהוא כביכול בראיית עצמו ומה גם לחכמי האמת ששפת הים שראו בו מיתת השר היה בים העליון כי אין מלאך נידון בשפת ים גשמי הרי שביום שראו את ידו שכחוהו ביום עצמו אשר פדם מני צר כ"א וימרו על ים בים סוף אחרי הכנסם בים שלא עבר זמן לשכח וזהו כמה כו' יום אשר כו' לומר כמה ימרוהו כו' וישובו כו' שוה אל מה שלא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
לא - הטעם לא פחדו ממכתו שהכה המצריים במות הבכורים, וזה טעם: יום אשר פדם מני צר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מצודת דוד
את ידו. את חוזק ידו שהראם ביום אשר פדם ממצרים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מנחת שי
אשר פדם. בס"ס יש געיא באל"ף:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם
לא זכרו, הוסיף לאמר שלא זכרו את ידו וגבורותיו, גם ביום ההוא בעצמו אשר פדם מני צר, כי תיכף אחר גאולת מצרים שכחו נפלאותיו וחשבו שאין ביכלתו לעשות נסים יותר, כמ"ש וימרו על ים בים סוף:
Ask RabbiBookmarkShareCopy