Kommentar zu Tehillim 78:49
יְשַׁלַּח־בָּ֨ם ׀ חֲר֬וֹן אַפּ֗וֹ עֶבְרָ֣ה וָזַ֣עַם וְצָרָ֑ה מִ֝שְׁלַ֗חַת מַלְאֲכֵ֥י רָעִֽים׃
Als er gegen sie seine Zornesglut losließ und Wut, Grimm und Drangsal und eine Schaar von Unglücksboten.
מדרש לקח טוב
ויאמר ה׳ אל משה לא ישמע אליכם פרעה. זה הדבור קודם לכן נאמר לו למשה רבינו ולא ישמע אליכם פרעה, שנאמר ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך (שמות ג יט), זה הפסוק מוקדם ומאוחר, וכן הוא אומר ומשה ואהרן עשו את כל המופתים האלה, ולאחר שיצא משה מעם פרעה קודם מכת בכורות אמר לו פרשת בכורות, ופרשת חוקת הפסח, ופרשת קדש לי, ופרשת פטר רחם, כדי לחנכם במצות, ישתבח שמו של אלהינו שהביא המכות על פרעה ועמטו כטכסיס מלכים, בתחלה סכר להם אמת המים, שנאמר ויהפוך לדם יאוריהם ונוזליהם בל ישתיון (תהלים עח מד), כיון שלא חזרו הביא עליהם קלנים, אלו הצפרדעים, כיון שלא חזרו ירה בהם חצים אלו הכנים, שנאמר ותהי הכנם באדם ובבהמה (שמות ח יג), שהיתה נכנסת בתוך גופו של מצרי כחץ, כיון שלא חזרו הביא בהם את הלגיונים, אלו הם הערוב, שנאמר הנני משליח בך וגו׳ (שם ח יז), ואומר ישלח בם חרון אפו (תהלים עח מט), כיון שלא חזרו הביא בהם דורמייסות, זה הדבר, והרג את מקניהם, כיון שלא חזרו הביא בהם נפט, זה השחין כיון שלא חזרו השליך עליהם אבני בליסטראות, זה הברד, כיון שלא חזרו גירה בהם אוכלסין הרבה, זה ארבה, כיון שלא חזרו נתנם בבית האסורים, זה החשך, ואח״כ הכה הגדולים שבהם, שנא׳ ומת כל בכור (לעיל פסוק ה).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש לקח טוב
ד״א ועברתי בארץ מצרים. עברתי ויראתי במצרים ; ואין עברה אלא זעם, וכה״א ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה (תהלים עח מט), וכתיב הנה יום ה׳ בא אכזרי ועברה וחרון אף (ישעיה יג ט).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש לקח טוב
ד״א כ״ה כ״ה ב׳ פעמים, הרי חמשים, אלו חמשים מכות שלקו המצריים, כמה לקו באצבע עשר מכות, אמור מעתה במצרים לקו חמשים מכות, ועל הים לקו חמשים ומאתים מכות, לפי שכל מכה ומכה שהביא הקב״ה על המצריים היתה של חמש מכות, שנאמר ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים (תהלים עח מט).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
ישלח. זה הפסוק כולל למכות שלא הזכיר בפרט:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ואדרבה היה ראוי ישלח בהם חרון אפו עברה כו' ולא לצוות עליהם יסגרו לינצל:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מלבי"ם באור המילות
חרון אפו, עברה, וזעם. זעם משתתף עם השמות המורים על העונש והקללה (ישעיה י' ה'), וההבדל בין חרון אף ועברה שהעברה הוא שהכועס יעבור הגבול לכעוס גם על מי שלא חטא, כמ''ש בכ''מ כי בברד ניצול הירא את דבר ה' והניס מקנהו אל הבתים, לא כן הדבר הכה את כולם :
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
ישלח - רמז לרוב פחדם ממכת הברד כאשר הזכיר כל מגפותי אל לבך והלא תראה לא הודה פרעה לעולם לאמר: אני ועמי הרשעים, רק במכה הזאת והנה דימה אלה המגפות לעברת השם, ומשלחת מלאכי רעים בעבור האש כמו עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
מלאכי רעים. אינו סמוך אבל הוא חסר מ"ם והוא כמו מלאכים והמכות הם מלאכים רעים כי בשליחות האל יתברך וברצונו באו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אבן עזרא
ומלת מלאכי – אינה סמוכה, כאילו כתוב: מלאכי השם, כמו ביד נביאי כל חוזה.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
משלחת. הדבר שיבוא בריבוי זה אחר ה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy