Kommentar zu Tehillim 78:57

כקשת רמיה. שאינה זורקת חץ למקום שהמורה חפץ:

ויסוגו. ויפנו בימי השופטים בין שופט לשופט:

ויסגו ויבגדו כו' ויסגו אחור אל אבותם להדמות אליהם ככל הנזכר למעלה אשר עשו אחרי צאתם ממצרים מ' שנה במדבר ומי יתן והיה מה שנסוגו אחור אל דור שלפגיהם כי אם שהיה ההתהפכות רב עד אבותם הקודמים במצרים והוא כי אבותם אשר נחלו הארץ כשרים היו כי אם נהפכו אחור ביותר עד דורות הרבה כקשת רמיה והוא כי דרך בעלי קשתות למען יבטחו העוברים ולא ישמרו מקשת דרוכה יעבירו היתר מהקשת ויניחו שתי ראשי הקשת כפולות אל העבר מזה אשר לא כדרך יריית חצים אשר יראה הרואה ויבטח לבו באמרו כי אנשי אמת שונאי בצע המה ומדי עברם מנגד פניהם יהפכו קשתם על מתכונתו מהעבר האחר וישימו היתר על מושבו ויכוננו חצם על יתר לירות במו אופל לנקי חנם לשלול שלל ולבוז בז וזהו קשת רמיה שהיא הפך דריכתה לרמות ומהפכין אותה אחר כך אל הקצה האחר והנה נשא פה המשל הזה כי אחר היותם מהופכים אל האמת והצדק כקשת שהוסר היתר וראשי הקשת מהופכים אל העדר דריכת חצים נהפכו אל הקצה האחר כקשת רמיה וכן נהפכו ולא מעט אל הדמות אל דור שלפניהם כי אם אל שלפני פניהם שהוא היפוך רב כמדובר:

ויסגו. ענין החזרה לאחור:

ויסוגו - נין נפעל, מגזרת סג כמו ויכונו.

כקשת רמיה. מורה הקשת הרמאי מראה עצמו כמורה לצד זה וברגע חוזר ומהפך עצמו לירות בצד אחר אל מקום הנרצה כן ישראל עבדו את ה׳‎ כל ימי השופט ובמות השופט נהפכו כרגע לעבוד הגלולים:

ויסגו ויבגדו כאבותם, ר"ל אחר שהיה הכונה האלהית שילכו במהלך השלמות ממדרגה למדרגה לפנים, נסוגו הם לאחור אל מדרגת הבגידה של אבותיהם, נהפכו כקשת רמיה, שמורה החץ נגד בעליו, כן תחת שחשב ה' שיהיו בידו כחצים ביד גבור ללמד אמונת האמתי ולבער הגלולים, שבו כחץ נגדו, כי ויכעיסוהו בבמותם, כמ"ש הם קנאוני בלא אל כעסוני בהבליהם, שכעס על הבליהם ובמות שעשו להבלים, וקנא על שהחליפו עבודתו בעבודת פסילים ובלא אל:

כאבותם. האחרונים:

וטעם כאבותם – בימי השופטים.

רמיה. ענין מרמה כי המורה הרמאי הערום מראה עצמו מורה לצד אחד והוא מורה לצד אחר כדי שלא ישמרו ממנו העומדים בצד האחד והוא נהפך כרגע לצד אחר כך ישראל היו עובדים בימי השופט ובמות השופט היו נהפכים כרגע לעבור ע"א:

נהפכו כקשת רמיה - אמר רבי משה: רמיה תאר לקשת והטעם כדרך זכר עצל וכלי כמו ורמיה תהיה למס. ולפי דעתי: כי רמיה - שם כמו והשתיה כדת כמו רומי קשת והעד לשון רמיה ואחריו חצי גבור שנונים והנה הטעם תתהפך הקשת לא ירמה בה הרומה, או טעמו כאשר פירשתי במלת הפכו ביום קרב, על כן פירש עתה מה שהזכיר בראשונה.