Kommentar zu Tehillim 80:5

עד מתי עשנת. בצרות מלכי יון שהרעו מאד לישראל:

ה' אלהים. חסר הנסמך כאילו אמר אלהים אלהי צבאות:

ה' אלהים כו' אמר אם מה שתזניחנו בגלות הארוך והמר ודחוק הלזה הוא כי שמת לבך להסתפק בעליונים הם מלאכי השרת כמ"ש ז"ל במדרש חזית כי זו היתה עצת שרפי קדש לפני הקב"ה בימי המן שיסתפק בעליונים ולדחות שברא זו בא ויאמר אם מה שהארכת הזמן והרבית הצרות הוא כי נעשית ה' אלהים של הצבאות של מעלה עזבת אותנו זה אי אפשר כ"א ה' הוא אלהים של הצבאות בלבד ומסתפק אלהותו בהם א"כ עד מתי עשנת בתפלת עמך כ"א כך היית עושה היית מניחנו כיתר הגוים וכאשר ראית ותתר גוים כן היה ראוי תעשה לנו וזה אי אפשר שא"כ עד מתי עשנת בתפלת עמך כי סכות בענן לך הדומה לעשן להסתיר פניך מתפלתנו:

עשנת. כמו תעשן והוא ענין כעס כמו יעשן אפך (לעיל ע״ד):

עשנת. מענין חרון אף, כמו אז יעשן אף ה' :

ה' - בעבור שמצאו רבים אלהים צבאות אמרו, כי הוא שם אות בצבא שלו. ועל דרך הפשט שהוא דרך קצרה, כמו: והנבואה עודד הנביא, שכן הוא והנבואה נבואת עודד הנביא, וככה זה: ה' אלהים אלהי צבאות, שהם צבא השמים.

עשנת. כעסת למאס תפלת עמך:

(חלק ב'), עד מתי עשנת בתפלת עמך, שהתפללו ע"ז כמ"ש נחמיה ד' ג' ונתפלל אל אלהינו:

עשנת. כמו יעשן:

וטעם עשנת – פועל עומד כמו: והר סיני עשן כולו, כאילו עלה אליך עשן בעת תפלת עמך והנה היתה התפלה, כמו עשן, כדרך: עלה עשן באפו.