Kommentar zu Tehillim 87:2

אֹהֵב יְהֹוָה שַׁעֲרֵי צִיּוֹן: אמר ליה רבא לרפרם בר פפא לימא לן מר מהני מילי מעלייתא דאמרת משמיה דרב חסדא במילי דבי כנישתא אמר ליה הכי אמר רב חסדא מאי דכתי' אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב אוהב ה' שערים המצויינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ומבתי מדרשות והיינו דאמר ר' חייא בר אמי משמיה דעולא מיום שחרב בית המקדש אין לו להקב"ה בעולמו אלא ארבע אמות של הלכה בלבד:
(ברכות ח ע"א)

ציון. כי הוא מקום המלוכה ובכללה ירושלים:

והתחיל ואמר אוהב ה' שערי ציון שחמל עלימו בל ישלחו יד בהם מכל משכנות יעקב ששלחו בהם יד והוא כנודע מארז"ל על דבר שחלקו כבוד לתורה בענין כניסת הארון:

שערי. מציין מושב החכמים והראשים בכ''מ

אוהב - השערים הנכבדים מכל המשכנות. והטעם: לשבת בם ואחר כן יזכיר ירושלם.

כל משכנות. כי אף שכל א״‎י אהובה היא למקום מ״‎מ שערי ציון אהוב לפניו יותר מהכל:

אוהב ה' שערי ציון. פירש בספר ארץ החיים וז"ל במדרש אוהב ה' שערי ציון קאי על בית המקדש לעתיד א"ת שאלת המין דכתיב גדול יהיה כבוד הבית האחרון מן הראשון והתירוץ הוא נכבדות מדובר בך ושמתי כדכד שמשותיך ושעריך לאבני אקדח ועוד עיר האלהים דכתיב בה ואני אהיה לה נאם ה' חומת אש סביב עכ"ל. ולי הדל אפשר במה שכתב הרב מהר"י מטראני ז"ל דבמשכן ובית המקדש ראשון גם שני היו בחצר דידה אך לעת"ל יהיו נשואין בחצר דידיה וז"ש אוהב ה' שערי ציון בית המקדש לעתיד מכל משכנות יעקב משכן ובית המקדש ראשון וגם שני והטעם נכבדות מדובר בך לשון נשואין כמו ראוה מדברת דהשתא הוא חצר דידיה וז"ש עיר האלהים. והוא בנין עדי עד קיים לעולם וז"ש סלה שהיא גאולת עולם ב"ב:

(ב-ג) אוהב ה' את שערי ציון, נכבדות מדובר בך, ר"ל שכבר נוכל להרגיש מעלת איש או אומה או מקום ע"י הגנאי והדופי שישימו בו, שהגנאי שיטילו באיש נכבד ומצויין יהיה לפעמים שבח ומעלה באיש פחות וגרוע, כמו שיאמרו בגנאי הנדיב, שלא נתן לפדיון שבוים רק עשירית מעשרו ולא נתן חמישית עשרו, שאם היה הכלי נותן מתנה כזו היו משבחים אותו, וא"כ מן הגנאי הזה ניכר שהוא נדיב ודרכו תמיד לפזר הרבה, והנה העמים היו מדברים בגנאי של ציון וישראל מה שאסר ה' את הבמות וצוה להקריב רק בירושלים, שמזה אמרו שאהבת ה' את ישראל ושכינתו בתוכם אינה בעבור עצמם שא"כ היה מקבל עבודתם בכל משכנות יעקב, ואחר שה' אוהב רק שערי ציון, שאותם אהב מכל משכנות יעקב מבואר שאינו אוהב ישראל כ"כ, וזה גנאי להם לפי דעתם, ושיעור הכתוב מה שמדובר בך לגנאי (כי הדבור שאחריו ב' ומורה דבור של גנאי בכ"מ) לאמר שאוהב ה' את שערי ציון מכל משכנות יעקב, שמצד זה ידבר בך גנאי שאין ה' אוהב משכנות יעקב מצד עצמם, הנה נכבדות מדבר בך, הדבור של גנאי הזה הוא לך נכבדות וכבוד גדול, כי בגנאי הזה יודו שאת עיר האלהים, שבך בחר ה' לשבתו, וזה כבוד גדול שבך ישב אלהים על הארץ בקביעות, ועל ידך שוכן בתוך ישראל שכינת קבע, סלה סיום הענין:

אהב. אמר שערי לפי שהזקנים והחכמים יושבים בשערים ואמר אע"פ שכל משכנות יעקב אוהב אף על פי כן שערי ציון אוהב יותר לפי שהם החכמים והמתעסקים בעבודת האל יתברך:

אהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב. שערי ציון נקראו הדברי תורה והמצוה השייכת לנפש מיוחד, שזה נקרא שערים המצוינים בהלכה שלפרט זה הנפש שייכת זה המצוה ופרט אלו דברי תורה כפי מדריגתו, ומשכנות יעקב הם דברי תורה ומצות בכלל, וזה שאמר שהשי"ת אוהב ויקר בעיניו הד"ת הנצרכים לפרט נפש בשעתו יותר ממשכנות יעקב.