Kommentar zu Tehillim 88:1

על מחלת לענות. על חולת אהבה וענויה שהיא מעונה ביסורי הגלות:

שיר. כבר כתבנו כמה פעמים כי ענין פתיחת המזמורים לא נודע אצלינו היום כי היה על ענין הנגונים על שם זכור ה' לדוד את כל ענותו והמזמור הזה על לשון בני הגלות נאמר וחברו הימן האזרחי ונתנו לבני קרח לשורר והימן זה אפשר שהוא הימן המשורר שהיה בן בנו של שמואל ולא ידענו למה קרא אותו האזרחי ואפשר שהיה הימן שהיה מבני זרח בן יהודה לפיכך קראו אזרחי והיה מחכמי ישראל, והוא הנזכר בפסוק ויחכם מכל האדם מאיתן האזרחי והימן וכלכל ודרדע:

שיר מזמור כו' לפי הנראה מרוב המפרשים כי על בני הגלות החיל הזה האחרון ידבר וכה נדבר בדרך הראשון בס"ד אמר כי הנה שיר מזמור זה היה לבני קרח שהיו מזמרים אותו בשירי זמרה בכלי שיר והוא כי כל תאות בני קרח תיקון הגלות הזה האחרון כי עליית אביהם משאול מטה תלויה בו כנודע על כן בבכי סיפור צרות גלותנו זה ישוררו הם כי התקיים הרעה הוא פתח תקוה שיתקיימו כל נבואות הטובה וכעובדא דרבי עקיבא כי במה שהיו חבריו בוכים בראות בהר ציון שועלים הלכו בו היה הוא משחק וזה שיעור הכתוב שיר מזמור היה לבני קרח מה שלפי האמת הוא למנצח על מחלת לענות שהוא על מחלת כלומר בשביל מחילת עון הוא טוב לזמרו לענות נפש ע"י ספור הצרות באופן שהיו בני קרח כר' עקיבא שהיו משוררים במה שהוא אדרבה לענות ואך השיר מזמור היה לבני קרח שיהיו מזמרים אותו אמנם מי שהשכיל אותו ברוה"ק היה הימן האזרחי וזהו משכיל להימן האזרחי: