Kommentar zu Tehillim 89:22

אשר ידי תכון עמו. תהיה נכונה עמו לעוזרו:

אשר ידי כו' הנה ידוע כי יד ה' כל ישעה וכל חפץ הוא להריק ברכה ושפע וע"י הצדיקים מתמלאת שפע להריק לא כן הרשעים כי מתישין כח חלילה כמאמר הכתוב צור ילדך תשי אך צדיקים כביכול מוסיפין כח כד"א ואנכי מלאתי כח את רוח ה' והוא כי המדה המריקה למטה ע"י הגורמים שיורק שפע על הארץ הם סיבה שתתמלא המדה מלמעלה הימנה כמשל שדים כי יינק הולד וימלאו הדדים חלב ואם יונק אין יעצר החלב ולא ימלאו הדדים כי אין מריק וזה יאמר הוא יתברך על דוד איש אשר ידי המריקה ונותנת שפע בעולם תכון ותתמלא עמו בסבתו במה שגורם להריק הנה ראוי הוא כי אין צריך לומר מדת רחמים כ"א שאף זרועי היא מדת הדין תאמצנו:

תאמצנו. מל׳ אומץ וכח:

ידי זרועי. כנ''ל פסוק י''ד :

אשר תכון עמו - לעזרו.

תכון עמו. תהיה נכונה עמו לעזרה:

אשר, נגד האמונה כפי ההכנה אמר אשר ידי תכון עמו, שע"פ הכנתו אהיה לו לסעד כאילו ידי עם ידו פועלים ביחד ואני רק הגומר ונגד החסד אמר אף זרועי תאמצנו, שמבואר אצלי שיש הבדל בין יד לזרוע שיד ה' היינו הפעולות שיעשה לפי מעשי התחתונים והכנתם, והזרוע תציין הפעולות שיעשה מעצמו בלי השקף על מעשה התחתונים, שכמו שפרק הזרוע הוא המניע את היד כן תרמוז בדברים הגיונים על ראשית התנועות וסבתם, ולכן על מה שיכון עמו לפי הכנתו אמר ידי, ועל מה שיאמצהו שלא בהשקף על מעשיו רק מצד חסד ה' אמר שיאמצהו בזרועו, שלא בהשקף על זכותו:

תאמצנו. להתגבר עוד על שונאיו: