Kommentar zu Tehillim 89:41

כל גדרותיו. שבנה בירושלים:

פרצת. הגדרות שלא נתת אויב להרע לו פרצת אותם הגדרות והמבצרים ושמתם מחיתה ובאו ושסוהו:

ואם תאמר נא ה' כי חטא ישראל והמה גרמו לעצמם הנה הטלת כעסך בציון ובית המקדש וירושלים כמה ד"א כלה ה' את חמתו כו' ויצא אש בציון וזהו פרצת כל גדרותיו שמת מבצריו מחתה שאפי' כל העוברים היו חתים ותמהים ואומרים בראות מכת הארץ ההיא ואת תחלואיה גפרית כו' כל ארצה מה חרי האף הגדול הזה כמפורש במקומו שעל מכות הארץ היתה תמיהתם וזהו שמת מבצריו מחתה:

גדרותיו. ענין כותל ומחיצה:

פרצת - החומות שבנה ומבצריו שם למחתה.

פרצת וגו׳‎. וכל הרוצה בא בו ר״‎ל נתת אותו להפקר:

פרצת, מצייר שהמלך גדר בגדר סביב מדינתו לכלוא רגל זרים מארצו וגם בנה מבצרים רבים בתוך המדינה להשגב בתוכם בעת מלחמה, ואתה פרצת כל גדרותיו עד שבאו זרים בארצו, וגם מבצריו שמתה מחתה שלא יהיה לו מבצר למצוא מחסה מפני אויב, ומפרש נגד מ"ש פרצת כל גדרותיו, אמר, שסוהו, כי הגדרות שישימו המלכים סביב גבולם (היינו השומרים ואנשי צבא שיעמידו על ערי הגבול) יהיו מפני שני ענינים, א. מבלי להניח חרב אויב לעבור דרך ארצם, ועתה שסוהו כל עוברי דרך, כי נפרץ הגדר, כמו פרעה נכה בעברו בימי יאשיה, ב. מפני השכנים בל יפרצו גבולם, ועתה היה חרפה לשכניו ונגד מ"ש שמת מבצריו מחתה מפרש. הרימות ימין צריו, שצריו נצחו אותו במלחמה, ועי"כ השמחת כל אויביו, וכבר בארנו שהצר הוא הלוחם וצר עליו בפעל וגבר ימינו והאויב הוא הדורש רעה בלב ואינו לוחם בפועל הם שמחו בלבם על מפלתם:

מבצריו. הר הבית ומצודת ציון:

מחתה. מושבר כמו חתתה קשתותם (ירמיה נא):

מחתה. להיות מושבר והרוס: