Kommentar zu Tehillim 91:15
יִקְרָאֵ֨נִי ׀ וְֽאֶעֱנֵ֗הוּ עִמּֽוֹ־אָנֹכִ֥י בְצָרָ֑ה אֲ֝חַלְּצֵ֗הוּ וַֽאֲכַבְּדֵֽהוּ׃
Er soll mich anrufen und ich erhöre ihn, mit ihm bin ich in der Not; ich errette ihn und will ihn zu Ehren bringen.
תורה תמימה
עִמּוֹ אָנֹכִי בְצָרָה: ולמה מוציאין את התיבה לרחובה של עיר אמר ר' יהושע בן לוי לומר כלי צנוע היה לנו ונתבזה בעוונינו ולמה מתכסין בשקים אמר ר' חייא בר אבא לומר הרי אנו חשובין כבהמה ולמה נותנין אפר מקלה על גבי תיבה אמר רבי יהודה בן פזי כלומר עמו אנכי בצרה וכו':
(תענית טז ע"א)
(תענית טז ע"א)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
יקראני. בכל עת שיקראני אענהו ואם יזדמן במקום צרה לא יפחד כי אנכי עמו ואחלצהו מצרה שלא יגיע לו שום נזק:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ואשר תראה כי אחר שאפלטהו יקראני ואענהו אין הענין שטרם יקרא לא הייתי עמו כי הלא גם בלי תפלה במה שחשק בי בלבד אפלטהו כי הלא עמו אנכי בצרה ומה שאחר שאפלטהו יקראני ואענהו הוא דרך חיבה שעם שאצילנו גם אשמח לשמוע תפלתו כמאמרם ז"ל שמתאוה הקב"ה לתפלתן של צדיקים וכמאמרנו למעלה פסוק תאות לבו כו' והוא כי אם ישאלו שני אהובי המלך ממנו איש שאלתו והמלך ידע מקודם שאלת כל אחד מהם ולאחד יאמר שתוק כי שאלתך נתונה לך ולשני ישמע עד תומו את מי חיבב המלך יותר הוי אומר את השני שמכבדו בהשתעשע לשמו אמרי פיו וזהו תאות לבו נתתה לו ועם כל זה וארשת שפתיו בל מנעת ועל דרך זה אומר הוא ית' אם תראו שיקראני ואענהו ולא הצלתיו טרם ידבר אינו שאני רחוק ממנו עד יקראני כי הלא עמו אנכי בצרה וגוזר הצלתו ומגן לו אלא שאחלצהו וגם אכבדהו שאשמע תפלתו להשתעשע בדברו עמו כי עדיין לא ידע שהצלתיו ולא כמלך האומר לאהובו כלך מדברותיך כי כבר הושעתיך:
Ask RabbiBookmarkShareCopy