Kommentar zu Tehillim 94:14

כי. כן ישראל אם הקב"ה מיסרם אל תחשבו כי נטשם כי לא יטשם לעולם:

ועוד תלמדנו מתורתך והוא כי שם תראה כי לא יטוש ה' את עמו והוא כי הלא נראה כתוב בתורה כי יד על כם יה כו' שהוא כי נשבע ה' שלא לחבר שתי אותיות י"ה עם ו"ה עד בא נקם עמלק התלויה מדור דור כמדובר והלא אם כן תשא ק"ו ומה אם הוא יתברך אינו חושש על שמו בשביל עמו ולא יהפך ליטוש עמו בשביל שמו כל שכן איש ישראל על עמו וזהו כי לא יטוש כו' כלומר בעבור היותו ה' שהוא מלא בארבע אותיותיו לא יטוש עמו בעבור שמו ונחלתו לא יעזוב ומה גם עתה איש ישראל על עמך שתסבול עליהם יסורין וזה אחשוב פירשו הנביא יותר באמרו כי לא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול וכו' שהוא שלא יטוש ה' את עמו בעבור שמו הגדול שלא יהיה נפרד קצתו מקצתו והטעם הוא כי הואיל ה' לו לעם:

כי לא יטוש ה' עמו, ונחלתו לא יעזוב. הנטישה היא יותר מן העזיבה, שמפריד הדבר מאתו בכח, ואמר למעלה (כ''ז) אל תטשני ומוסיף אל תעזבני, ובמ''א (ח' נ''ז) יהי ה' אלהינו עמנו אל יעזבנו ואל יטשנו להטות לבבינו אליו, שר''ל שיהיה עמנו כמו עם אבותינו ואל יעזבנו, וכן אל יטשנו בהרחקה יתירה כדי שעי''כ יטה לבבינו אליו מתוך הכרח היסורים, וכמו שפרשתי שם, וכבר התבאר שיש הבדל בין עם ובין נחלה, שנחלה הוא מצד הקשר שי''ל עמהם שעי''ז הם לו נחלה עולמית ע''י קדושתם, ועז''א שמצד שהם עמו הגם שיעזבם לפעמים ע''י רוע מעשיהם לא יטשם, ומצד שהם נחלתו אף לא יעזבם שהוא קל מנטישה :