Kommentar zu Tehillim 94:7

ד״א הגנב ישלם שנים. אבל הגזלן אינו משלם אלא קרן, ומה ראה התורה להחמיר על הגנב יותר מהגזלן, א״ר יוחנן בן זכאי לפי שהגזלן השוה את העבד לקונו, והגנב חלק כבוד לעבד יותר מקונו, כענין שנאמר הוי המעמיקים מה׳ לסתיר עצה וגו' (ישעיה כט טו), ואומר ויאמרו לא יראה יה וגו' (תהלים צד ז).

וַיֹּאמְרוּ לֹא יִרְאֶה יָּהּ: שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן אמר להן זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו כביכול עשה עין של מטה כאילו אינה רואה ואוזן של מטה כאילו אינה שומעת שנאמר הוי המעמיקים מה' לסתיר עצה והיה במחשך מעשיהם וגו' וכתיב ויאמרו לא יראה יה ולא יבין אלהי יעקב וכתיב כי [אמרו] עזב ה' את הארץ ואין ה' רואה וכו':
(בבא קמא עט ע"ב)

ויאמרו. אומרים המריעים לישראל כי לא יראם אלהים ולא יבין במעשה בני אדם לפיכך לא יפחדו ממנו שיגמלם על מעשיהם:

ובראותם שלא תפקוד בם אז נמנו וגמרו ויאמרו לא יראה יה לומר שעם שבשם זה ברא שני העולמות עם כל זה עביות העולם הזה שנברא באחד מהאותיות יעצרנו מראות בו ושמא תאמר הלא שם בעולם העליון יעקב אבינו ואמרו רז"ל באיכה רבתי על ותבער ביעקב כו' שכל צרה שעל ישראל מרגיש יעקב ומצטער ואם יאמרו שעכירות העולם הזה ימנע השגחתו ממנו הלא נפש יעקב למעלה מרגשת הצער ולמה לא יחוש עליו ולא יראה הוא יתברך בעולם העליון מה שמרגיש יעקב שהוא שם עמו יתברך ועל ידי כן מתוך מה שיראה שירגיש יעקב למענה יבין מה למטה בזרעו בעולם הגשמי אך ע"כ יוציאו נפקותא ויאמרו ולא יבין אלהי יעקב והנה על כל החלול הזה מהראוי שתפקוד עודם בעה"ז ולא אחר מותן למען הראות השגחתך בעולם:

ויאמרו לא יראה יה - כי אין לו עין ולא יבין כי אין לו אזן, כמו שמעו שמע ואל תבינו.

ולא יבין. אינו נותן לב להתבונן במעשיהם:

לא יראה יה. יה ד' דגש בתר יהו"א על פי המסורת וסימן ויאמרו לא יראה יה. אשרי הגבר אשר תיסרנו יה. מן המצר קראתי יה. יסר יסרני יה. ובמסורת דניאל ה' נמנו עם י"ח מלין דגשין בתר יהו"א בלא מבטל:

ויאמרו, ועל ידי הטענות האלה יאמרו ויוכיחו, כי לא יראה יה, שה' אין משגיח בעולם, שאם היה משגיח היה עושה משפט לעשוקים ונקמה ברשעים, ובהכרח שלא יראה את עניני העולם השפל, ולא יבין את כל הנעשה שם, ובין המכחישים ההשגחה היו שני כתות, כת א' היו מכחישים רק ההשגחה על ענינים הפרטים, אבל לא היו מכחישים הידיעה, כי אמרו שה' יודע את הכל בידיעה קדומה מראשית ויודע כל הדברים מצד כללותם לא מצד פרטותם, כי ידיעת הפרטים יהיה ע"י הראיה בעיניהם וה' אין לו כלים גשמיים לראות בהם וא"א שיראה דברים הפרטים המתחדשים, וכמ"ש במו"נ (ח"ג פט"ז) בשם הפילוסופים, ועז"א ויאמרו לא יראה יה ויש שהיו מכחישים גם הידיעה, וכמ"ש ג"כ הרמב"ם שם וכמ"ש מה העמוד הזה אנו רואה וכו, ואלה היו מכחישים גם הבינה שהוא מן הקודם אל המאוחר, ויאמרו לא יבין אלהי יעקב, והכת הראשונה היה ראייתם מצד שאינו מעניש הרשע תיכף והרשעים מצליחים שהוא מ"ש אל נקמות הופיע וכו' עד מתי רשעים ה', והכת השנה היה ראייתם ממ"ש עמך ה' ידכעו וכו' אלמנה וגר יהרוגו, שאם יש לו ידיעה כללית מראית קדומים לא היה ראוי שיברא רשעים מחריבים את הישוב, וכמו שנמצאו כל הטענות האלה בוכוחי איוב וריעיו כמש"ש, ועז"א לא יבין אלהי יעקב שגם לא יבין מן הקודם אל המאוחר:

(ג) או יאמר עד מתי רשעים כו' לומר אם תאמר נא ה' שמה שלא תפקוד כעת הוא על שיש רשעים בישראל ע"כ הנני משיב הנה עד מתי רשעים ה' כלומר בישראל הלא הוא עד מתי רשעים של אומות יעלוזו:

(ד) כי על ידי מה שיביעו ידברו עתק הגוים יתאמרו כל פועלי און שבישראל לעשות רע:

(ה) בראות כי הנה הגוים עמך ה' ידכאו כו' ככל הכתוב למעלה:

(ז) ויאמרו העושים כל הרעות לא יראה יה ולא יבין כו' על כן לא ישובו רשעי עמך שימצא יצרם מקום לקושי ערפם: