Kommentar zu Tehillim 95:11
אֲשֶׁר־נִשְׁבַּ֥עְתִּי בְאַפִּ֑י אִם־יְ֝בֹא֗וּן אֶל־מְנוּחָתִֽי׃
Und deshalb hatte ich in meinem Zorn geschworen: Sie sollen nicht zu meiner Ruhestätte gelangen.
רש"י
אל מנוחתי. לארץ ישראל ולירושלים אשר קראתים מנוחה שנאמר (לקמן קלב) זאת מנוחתי עדי עד:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תורה תמימה
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי בְאַפִּי: ת"ר דור המדבר אין להם חלק לעולם הבא שנאמר במדבר הזה יתמו ושם ימותו יתמו בעולם הזה ושם ימותו בעולם הבא ואמר אשר נשבעתי באפי אם יבואון אל מנוחתי דברי ר"ע ר"א אומר (הן באין) לעולם הבא שנאמר אספו לי חסידי כורתי בריתי עלי זבח אלא מה אני מקיים אשר נשבעתי באפי באפי נשבעתי וחוזרני בי וכו':
(סנהדרין קי ע"ב)
(סנהדרין קי ע"ב)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
אשר. בעבור זה קצפתי עליהם ונשבעתי שלא יבואון אל מנוחתי והיא ארץ ישראל שנאמר עליה אל המנוחה ואל הנחלה כי שם נחו ישראל: ואמר מנוחתי. כלומר המנוחה שנתתי להם: ופירוש אם. בדרך שבועה כמו שאדם אומר יהיה כך וכך אם יהיה זה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy