Kommentar zu Tehillim 99:1

ירגזו עמים. מדבר במלחמת גוג ומגוג, ואז ירגזו עמים כענין שנאמר (זכריה י״ד:י״ב) וזאת תהיה המגפה וגו':

ה'. למעלה אמר ה' מלך תגל הארץ ואמר למעלה ה' מלך אף תכון תבל בל תמוט, והנה אמר ירגזו עמים תנוט הארץ ואמת הוא הכל, כי ירגזו עמים ותנוט הארץ במפלת גוג מגוג ואחר כך תגל הארץ ותכון תבל בל תמוט כי לא תהיה עוד מלחמה בעולם: ואמר יושב הכרובים. שיחזיר שכינתו לציון בבית המקדש:

ה' מלך ירגזו עמים כו'. הנה במזמורים הקודמים הפליג משרע"ה בעל י"א מזמורים אלו לדבר על מלכותו יתברך ואמר כמה פעמים ה' מלך וב' פעמים אמר לפני ה' כי בא כו' שהוא לעתיד והוא להשרות שכינתו בבית המקדש בין ב' הכרובים וכל ענינים אלו לא אמרם כמדבר עם ישראל כי אם עם כל העמים והנה אין ספק כי אפי' באמור ה' מלך ירגזו עמים כי הלא כמו זר יחשב להם כי במי שאין בו שנוי הלא כמו זר נחשב איך נאמר שימלוך שיורה היות זמן משולל מלכות וזמן במלכות. ועוד כי יוצר הכל הוא והכל תחת רגליו ומה צורך אליו למלוך ביוצריו ובידו נפש כלם ואם על אמור ה' מלך ירגזו עמים מה יעשו באמור שהוא יושב הכרובים כי הלא תנוט הארץ שהיא תמיהא והרעשה יתירה מהרגזה הנז' כי הלא מאשר יאמרו למזמה ירעשו בשמוע כי ישב אלהים על הארץ ומה גם מי ששמים ושמי השמים לא יכלכלוהו ישב במקום צר בארץ וז"א ה' מלך על זה ירגזו עמים כ"ש באמור ישב הכרובים כי מזה תנוט הארץ:

ירגזו. ענין רעדה כמו רגזו ואל תחטאו (לעיל ד):

ה' מלך ירגזו עמים - מלת מלך, תשרת אחרת מלך יושב הכרובים.

ה׳‎ מלך. כאשר תתגלה מלכותו ירעדו העמים סביב ארץ ישראל:

ה' מלך, הנה עת יתגלה ה' במלוכה והנהגה זאת ירגזו עמים, כמ"ש שמעו עמים ירגזון, וע"י שהוא יושב כרובים תנוט הארץ, כי בצד הראשון בא ציור ה' כמלך יושב בשמים, כי מנהיג ע"י המערכת שבזה כסאו בשמים, ומסדר הנהגת השמים כפי הראוי להנהגה השגחיית בצד ובמשפט, אבל עתה יצייר כיושב בארץ ושוכן על הכרובים, שהוא ציור אל ההנהגה הנסיית שבא ע"י המלאכים משרתיו עושי רצונו, שהם בעלי כנפים שזה ציור הכרובים, ומצד זה תנוט הארץ מחרדת המלך הגדול השוכן בה:

תנוט. לשון נטיו רגלי:

תנוט הארץ - כמו: תרעש ואין חבר לו.

יושב. מלפני היושב על הכרובים שעל הארון תהיה הארץ נוטה לנפול ר״‎ל ליושבי הארץ תאחז חלחלה:

וטעם ירגזו עמים – הם הרשעים.

ה' מלך ירגזו עמים. היינו כשרצון הש"י לגלות כבוד מלכותו להושיע את ישראל באשר הוא מלכם והם עמו, אז האומות מרגישים ומתמלאים רגזה וחלחלה על ישראל וגוזרין עליהם גזירות.