Kommentar zu Tehillim 99:7

בעמוד ענן ידבר אליהם. אף עם שמואל וזה הוא שנאמר (שמואל א ט׳:י״א-י״ב) היש בזה הרואה ותעננה אותם ותאמרנה יש, ראו הענן קשור על פתחו, כד"א ויש אשר יהיה הענן (במדבר י׳:י״א):

בעמוד. טעמו על משה ואהרן:

ושמא תאמר הנה בשמואל ניחא שנאמר הלא קציר חטים היום אקרא אל ה' ומיד בקראו נענה לעיני כל ישראל וכן משה אמר עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם ויהי כן אך אהרן היכן הוא על כן אמר לא אמרתי באהרן בהיותו לבדו כ"א בהיותו עם משה ואז היה יותר מבלי יקראו שהוא כי בעמוד ענן ידבר אליהם יחד בעצמו יתברך כמפורש בכתובים והוא כאשר דברו אהרן ומרים במשה נאמר להם יחד בעמוד ענן צאו שלשתכם וכו' ואלו היתה שכינה על השמים ולא על הארץ איך ענם מיד אם לא ישגיח בעולם השפל אך הוי אומר כי מלא כל הארץ כבודו והיה זה שלא במקדש הנקרא הדום רגליו כ"א במקומות רחוקים מהקדושה ושמא תאמר למה לא יעשה כן לכל כ"א לאלו לז"א שמרו עדותיו יתברך וחק נתן למו והוא כי אין איש ישראל בא אל העוה"ז שלא יהיה לו חק מוגבל אל כל השגת השלמות הראוי לו לפי בחינת נפשו אלא שמי שיעשנו בפעם הראשונה לא יגולגל עוד כ"א ינוח ויעמוד לגורלו לקץ הימין ומי שלא ישלים חוקו יתגלגל עד ישלימנו ואמר כי כל א' משלשתן שמרו עדותיו יתברך וגם החק שנתן למו כי כל א' אשר הושם לו חק מאתו יתברך שמרו ועשאו שהוא תכלית השלמות ועכ"ז הוצרך עמוד ענן אך הוא על גודל קדושתו יתברך גם על הארץ הלזו כמדובר ואמרו חק הוא כד"א חק עולם ולא יעברנהו שהוא לשון גבול וכן אשלים חוקי:

עדותיו. הם מצות שבאו להעיד על מעשה ה' והשגחתו, וחק הם מצות שאין להם טעם

בעמוד ענן, אליהם - ישוב אל משה ואהרן ואין שמואל עמהם, כמו וישם דמי מלחמה בשלום, שב אל יואב לבדו ולא עמשא וכמוהו רבים. וטעם לאמר על משה ואהרן שהם שומרי עדותיו, בעבור היותם אמצעיים בין השם ובין ישראל והעדות והחקים שנתן להם השם שמרום לאמרם כן לישראל ולא יוסיפו ולא יגרעו וזה הוא שבחם, כי אין צורך לזכור עליהם ששמרו התורה.

בעמוד ענן. עם עמוד הענן בא ודבר עליהם על אשר שמרו עדותיו והחוק אשר נתן להם:

ידבר אליהם. ביו"ד כי לא נמנה עם החסרים בספר כתובים:

שמרו עדתיו וחק נתן למו. וחוק אשר נתן למו:

שמרו עדותיו וחוק נתן למו. משה ואהרן שמרו העדות והחוקים שנתן להם שיאמרו לישראל, שמרו אותם לאמר לישראל בלי תוספת וגרעון וכן מה שצוה לאהרן במשמרת הכהונה, וכן שמואל שמר עדותיו והורם לישראל והשיבם לדרך טובה כמו שכתוב ויעבדו את ה' לבדו:

רוממו - בבואכם אל המקדש.

והשתחוו להדום רגליו - לנגד מקום הארון כי מקום הדומו קדוש הוא, או שב אל השם הנכבד ככתוב בסוף המזמור.

משה בעמוד - פירשתיו.