Kommentar zu Tehillim 99:9

כי קדוש ה' אלהינו. על אשר הוא מדקדק עם הצדיקים הוא מקודש בעולם, וכן הוא אומר (שמות כ״ט:מ״ג) ונקדש בכבודי, במכובדי:

רוממו. כשתראו מה שהוא עושה לאוהביו:

נמצא כלל הדברים כי הראוי הוא לומר רוממו ה' אלהינו כלומר רוממוהו ואמרו כי רם ה' על השמים עד אין קץ הוא ועם כל זה לא יבצר מעל הארץ כי אם והשתחוו ולא בלבד בבית המקדש הנקרא הדום רגליו כמו שאמרתי למעלה כ"א להר קדשו גם שלא יהיה בית המקדש כאשר למדנו ממשה ואהרן ושמואל כי הנה קדוש ה' אלהינו בהחלט בכל מקום ולא יעצרנו הגשם של הארץ גם בהר שאין שם בית:

רוממו - בצאתם מן המקדש והשתחוו אל הר קדשו בנראה, רק באמונת הלב הוא לשם הנכבד.

רוממו. לזה רוממו וגו׳‎:

רוממו. המ"ם בשוא לבדו וכן חברו שבמזמור:

רוממו, אז דומה ה' כשוכן ביניהם וכאלו דירתו בהר קדשו למטה, לא בשמים והארץ הדום רגליו, רק רוממו ה' אלהינו והשתחוו להר קדשו, כי שם ה' שוכן וקדוש ה' אלהינו בתוכנו, וע"ז לא אמר קדוש הוא, כי הוא אלהינו ונמצא בינינו:

והשתחוו להר קדשו. הוא הר המוריה שבו בית המקדש כי הוא קדוש ומקומו קדוש וכשיראו הבית לא יראו אלא מי שצוה על בית ובחר בו וכשישתחוו אל קיר הבית לא ישתחוו אלא למי שקדש הבית וישימו מגמתם לזכור האל ולעורר הלב אליו:

(ו) ואם באנו לשים לב אל אומרו ושמואל בקוראי שמו מה ענין קוראי שמו ולמה מזכירם. ועוד כי גם משה ואהרן בקוראי שמו ראוי לכוללם ואפשר יובן במה שאמרו בגמרא שאמר אליהו ז"ל שאם היו ג' האבות מתפללים יחד לא היו צריכים שאלה כי אם בהזכיר שבחיו של מקום היו נענים ואמרו לו יש כיוצא בהם בעולם הזה אמר הן ומי הם ר' חייא ובניו אז העמידום להתפלל יחד אמרו משיב הרוח ונשב זיקא מוריד הגשם ואתא מיטרא באו לומר מחיה מתים רגש עלמא וכו' וענין זה יאמר פה אם משה או אהרן יתחבר בכהניו שהם אלעזר ואיתמר שהם ג' או שמואל עם ב' קוראי שמו שבדורו לא היו צריכים שאלה כ"א שמיד בהיותם קוראים אל ה' בלבד שהוא בשלש ראשונות שהם כקוראים בלבד אל ה' והוא יענם או יכוין שאפילו לא יצטרכו לספר שבחיו מוריד הגשם וכיוצא כי אם בקראם בלבד אל ה' באמור ברוך אתה ה' מיד יענם בכל ענין התפלה והדרך הראשון נכון מדובר:

להר קדשו. הוא בה״‎מ של הר המוריה:

והשתחוו. הוא"ו בגעיא: