Halakhah zu Jeschijahu 65:13

כבר ידעת לדברי רז"ל שהולכים בלשונם אחר לשון התורה וכשם שיש בתורה מאכלים המותרים והאסורים, את זה תאכלו ואת זה לא תאכלו וכתיב מבשרם לא תאכלו ואין לומר שהוא משל ח"ו אלא כפשוטו ממש כן כשאמרו בכאן בבשרו של לויתן יש לנו לומר בודאי שאינו מכל אלא כפשוטו ממש, וכן אמרו עוד (ב"ב שם) עתיד הקדוש ב"ה לעשות סוכה לצדיקים מעורו של לויתן שנאמר (איוב מ) התמלא בשכות עורו, זכה עושין לו סוכה לא זכה עושין לו צל שנאמר (שם) ובצלצל דגים ראשו והשאר פורשו הקב"ה בחומות ירושנים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו שנאמר (ישעיה ס) והלכו גוים לאורך.

מכל זה יתבאר בפירוש כי הדברים כפשוטן בבשרו ממש ובעורו ממש בבשרו ממש למאכלם של צדיקים שהטריחו עצמם בתורה ובמצות ועורו ממש להבהיק דירתם כדי שתתפרסם מעלתם בעמים איך עבדו להקב"ה והחזיקו בתורתו ובמדותיו, כענין שכתוב (מלאכי ג) ושבתם וראיתם בין צדיק לרשע בין עובד אלהים לאשר לא עבדו. וכן כתיב (ישעיהו ס״ה:י״ג) הנה עבדי יאכלו ואתם תרעבו הנה עבדי ישתו ואתם תצמאו הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תילילו.

כתיב (משלי כה יז) הוקר רגלך מבית רעך הרי שני חברים ולאחד אשה נאה. מוטב שיבא לביתך ואתה הוקר רגלך מביתו. מכל מה שכתוב בשיר השירים צריך להזהר שלא ישמע קול אשה והוא הדין לאשה שלא תשמע קול איש. שמכל שהאיש מוזהר האשה מוזהרת. ודע שכל אשה שהיא הולכת לפני בית איש ומתחלה לא הרימה קולה אבל כשהולכת לפני בית איש משמעת קול הרי כוונתה לרעה. וכן האיש. ולכך כל הרגילים בזה עליהם נאמר (ישעיהו סה יג) הנה עבדי ירונו מטוב לב ואתם תצעקו מכאב לב ומשבר רוח תיילילו. ושיער באשה ערוה שנאמר (שיר השירים ד א) שערך כעדר העזים גם לא יזכה לראות שער רישיה כעמר נקי ואם נזהר מלראו' באשה יראה את הכבוד כדכתיב (ישעיהו לג יז) מלך ביופיו תחזינה עיניך. וגם אם שער ראשו יפה ואינו נזהר בו לוקה כאבשלום שנתלה בשערו ובכל דבר שאינו נזהר ילקה בגופו. ומי שנזהר מלהסתכל באשה ואינו נזה' מבגדים חמודות של נשים הרי ילקה בבגדיו ולא יראה במעש' לבושו של כבוד. לא יושיב אדם רשעים אצל צדיקים ולא צדיקים אצל רשעים כדכתיב (תהלים א א) אשרי האיש אשר לא הלך בעצ' רשעים ובדרך חטאים לא עמד ובמושב לצים לא ישב לכך לא יושיב אדם רשעים אצל צדיקים. ולא צדיקים אצל רשעים. ולא בדין ולא בעצה לא בסעודה ולא יתחבר עמהם. שהרי כתיב (דברים כב ט) לא תזרע כרמך כלאים חטה ושעורה וחרצן במפולת יד כי היין משמח ומשכר ומאבד דעת שותהו. לכן לא יתכן מי ששותה ואין בו דעת. וכתיב (הושע ד יא) זנות יין ותירוש יקח לב. ואין הסובא חושש בלחם ואינו מרגיש בגופו דכתיב (תהלים עח כה) לחם אבירים אכל איש פת שחרית מבטל דברים רעים. ורוח רעה ומוסיף חכמה וכו'. וכל מה שאמרו חכמים בפת שחרית כנגדו להפך ביין. לכך לא תזרע כרמך כלאים. לכך לא יושיב אדם שותים יין אצל טובים שנאמר (משלי כג כ) אל תהי בסובאי יין אל תהי סובא יין אין כתיב כאן אלא אל תהי בסובאי לומר לך אל תעמוד ואל תשב ביניהם. כי מה טובו ומה יופיו דגן בחורים ותירוש ינובב בתולות אל תזרע כרמך כלאים: