Halakhah zu Tehillim 34:22
תְּמוֹתֵ֣ת רָשָׁ֣ע רָעָ֑ה וְשֹׂנְאֵ֖י צַדִּ֣יק יֶאְשָֽׁמוּ׃
Den Frevler tötet das Unheil, und des Gerechten Hasser büßen.
פתיל תכלת
ד] במה שכתבנו שכל מה שהוא בקבלה מ"מ צריך שיהיה מדויק ומודרש מקראי, והבאנו מה דכייל בזה הרמב"ם ז"ל בהקדמתו לפי' המשנה, קצרנו קצת, ויסוד כלל זה הוא כך, שכל הלכה מקובלת צריכה להיות באחת משתי פנים, או שיאמרו עליו מפורש שהוא הלכה למשה מסיני, או שימצא לה סמך במקרא, ובזה נפטרו חז"ל לומר עליו שהוא הלכה למ"מ, כיון שיש לה רמז בקראי, וכך הוא שיטת רש"י ז"ל במסכת סנהדרין (פא:) מי שלקה ושנה ב"ד מכניסין אותו לכיפה כו' ובעי גמרא והיכא רמיזא אמר ריש לקיש תמותת רשע רעה (תהילים ל״ד:כ״ב) ופירש"י והיכא רמיזא, ודאי הלכה למשה מסיני הוא, הך עונש דכיפה, ומיהו היכא רמיזא מקצת יעו"ש, ולכאורה כיון דהלכה למשה מסיני היא, למה בעי כלל היכא רמיזא, ונראה כדאמרן, כיון דלא מצינו מפורש לחז"ל שיאמרו על זה שהוא הלמ"מ להכי בעי היכא רמיזא, וכיון דרמיזא בקראי שוב נפטרו לומר הלכה למשה מסיני היא, והגם דמייתי עלה קראי דדברי נביאים, מיהו כיון דליכא מידי דנביאי דלא רמיזא באורייתא, ודאי איכא רמז לזה בתורה, והרבה יש להאריך בכלל זה, עיין ברמב"ן ומגלת אסתר (שורש א') ובתשובות חוות יאיר (סימן קצב), אלא שאין כאן מקומו, ובעזהש"י נתבאר אצלנו באורך בקונטרס הכללים, ובאמת כי מדברי הירושלמי מסכת כלאים (פ"ט ה"א) שיתבאר בסמוך, דיליף על תכלת שבא מדבר שיש בו רוח חיים בהקישא מתולעת שני, מוכח ג"כ שהצרכת חלזון לתכלת אינו מהלמ"מ, דאי מהלכה למשה מסיני, היקשא משום ארגמן איצטריך ליה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy