Halakhah zu Tehillim 55:18

וְכֵן הִתְקִינוּ שֶׁיְּהֵא אָדָם מִתְפַּלֵּל תְּפִלָּה אַחַת בַּלַּיְלָה שֶׁהֲרֵי אֵיבְרֵי תָּמִיד שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם מִתְעַכְּלִין וְהוֹלְכִין כָּל הַלַּיְלָה שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ו ב) ״הִיא הָעֹלָה״ וְגוֹ׳‎, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (תהילים נה יח) ״עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה וַיִּשְׁמַע קוֹלִי״. וְאֵין תְּפִלַּת עַרְבִית חוֹבָה כִּתְפִלַּת שַׁחֲרִית וּמִנְחָה. וְאַף עַל פִּי כֵן נָהֲגוּ כָּל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מְקוֹמוֹת מוֹשְׁבוֹתֵיהֶם לְהִתְפַּלֵּל עַרְבִית וְקִבְּלוּהָ עֲלֵיהֶם כִּתְפִלַּת חוֹבָה:

יז.
ופרשת ציצית מאי טעמ' קבעוה אמ' רב יהודה מפני שיש בה ה' דברים אילו הן יציאת מצרים וציצית ועול מצות והירהור עבירה והירהור ע"ז: דתניא לא תתורו אחרי לבבכם זו (מצות) [מינות] וכן הוא אומ' (תהלים יד) אמר נבל בלבו אין אלהים. פי' (מצות) [מינות זו] תלמידי... ההופכים דברי תורה וכן הוא אומ' (שם שם) אמר נבל בלבו ואין לך נבל יותר מן ההופך דברי אלהים חיים. אחרי עיניכם זו הירהור עבירה. וכן הוא אומ' (שופטים יד) ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני: ואין להוסיף דבר על י"י ימלוך מפני שיש מי שטועה ואו' מה שלא תקנו חכמים בגלל אבות בנים תושיע. ותביא גאולה לבני בניהם ברוך אתה י"י גאל ישראל: ואין אומרים דברים אחר אמת ויציב כדי שיסמוך גאולה לתפילה אם בא לומר אחר תפילתו כסדר וידוי של יום הכיפורים או': ואסור לספר עד שיגמור ויאמר יהיו לרצון אמרי פי כולו: ומיד צריך לעמוד בתפילה. כדי שיהא עומד מתוך דברי תורה. דתנן בשחר מברך שתים לפניה ואחת לאחריה ובערב מברך שתים לפניה ושתים לאחריה. ותני עלה בברכו' ירושלמי ר' יוסי בר אבין ור' יוסי משום ר' יהושע בן לוי שבע ברכות הללו על [שם] (תהלים קיט) שבע ביום הללתיך על משפטי צדקך: ומיבעי ליה למיסמך גאולה לתפילה. דאמ' ר' זירא בשם ר' אבא בר ירמיה ג' תכיפות הן. תכף לסמיכה שחיטה תכף לנטילת ידים ברכה. תכף לגאולה תפילה. תכף לסמיכה שחיטה. וסמך ושחט. תכף לנטילת ידים ברכה. (תהלים קלד) שאו ידיכם קודש וברכו את י"י תכף לגאולה תפילה (שם יט) יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך י"י צורי וגואלי. וכת' בתריה (שם כ) יענך י"י ביום צרה: א"ר יוסי בר אבין כל מי שסומך לסמיכה שחיט' אין פסול נוגע באותו קרבן. לנטילת ידים ברכה. אין שטן מקטרג באותה סעודה. גאולה לתפילה אין שטן מקטרג כל אותו היום: א"ר חמי כל מי שאינו סומך גאולה לתפילה למה הוא דומה לאוהבו של מלך שבא והרתיק על פתחו של מלך ויצא המלך לידע מה הוא מבקש מצאו שהפליג אף הוא הפליג. ואף חזקיה מלך יהודה הזכירה דכת' זכור אשר התהלכתי לפניך באמת ובלבב שלם והטוב בעיניך עשיתי. ואמרי' מאי והטוב בעיניך עשי' אמ' רב יהודה אמ' רב שסמך גאולה לתפילה: העיד ר' יוסי משום קהלא קדישא שבירושלם כל הסומך גאולה לתפילה אינו ניזוק כל היום כולו. ועומדין בתפילה: והמתפלל צריך שיכוין את לבו. אבא שאול או' סימן לדבר (תהלים י) תכין לבם תקשיב אזניך: אמ' רב יהודה מנהגו של ר' עקיבא כשהיה מתפלל עם הציבור היה מקצר והולך עד ועולה מפני כולן: וכשהיה מתפלל בינו לבין עצמו אדם מניחו בזוית זו ומצאו בזוית אחרת מפני הכרעות והשתחויות: יכול יתפלל אדם כל היום כולו כבר מפורש על ידי דניאל (דניאל ו) זימנין תלתא הוה בריך על בירכוהי ומצלי ומורי קדם אלקיה. יכול משבא דניאל לגולה התחיל ת"ל (שם) כל קביל דהוה עביד מן קדמת דנא. יכול מתפלל לכל רוח שירצה כבר מפורש על ידי דניאל (שם) וכוי־ן פתיחין ליה בעילתיה כנגד ירושלם. יכול יהי' כוללן בבת אחת כבר מפורש על ידי דוד (תהלים נה) ערב ובוקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי: יכול ישאל אדם צרכיו ואחר כך יתפלל כבר מפורש על ידי שלמה (מלכים א' ח) לשמוע אל הרינה ואל התפלה. רינה זו תפלה. תפלה זו בקשה. אמי רב המנונא הני הילכתא גיברתא איכא למשמע מהני קראי דחנה:

וככה אמר המשורר ״ערב ובקר וצהרים״ (תהלים נה יח), ולא אמר ״בקר וצהרים וערב״. והזכיר השלשה רגעים שהאדם חייב להתפלל בהם.⁵² לשון הכתוב היא ״ערב ובקר וצהרים אשיחה ואהמה וישמע קולי״. ראב״ע פירש שם: ״ערב תחלת הלילה, ובקר תחלת היום, וצהרים חצי היום. וכל אדם יוכל לדעת אלה העתים במראה עיניו. רק בחצי היום לא יוכל להתבונן בצל רק כשיעבור קרוב בחצי שעה״. רד״ק בפירושו לפסוק הוסיף טעם: ״אלה הם עתי התפלה, שצריך אדם להודות לאל כשהיום משתנה״ כי הרגע השני [הרביעי?] בני אדם ישנים, וזהו ״חצות לילה אקום להודות לך״ (שם קיט סב).