וַיֹּ֣אמֶר אֶל־הַמֶּ֗לֶךְ אַל־יַחֲשָׁב־לִ֣י אֲדֹנִי֮ עָוֺן֒ וְאַל־תִּזְכֹּ֗ר אֵ֚ת אֲשֶׁ֣ר הֶעֱוָ֣ה עַבְדְּךָ֔ בַּיּ֕וֹם אֲשֶׁר־יָׄצָ֥ׄאׄ אֲדֹנִֽי־הַמֶּ֖לֶךְ מִירֽוּשָׁלִָ֑ם לָשׂ֥וּם הַמֶּ֖לֶךְ אֶל־לִבּֽוֹ׃
Und flehte vor dem König: Es wolle mir mein Herr keine Schuld anrechnen und nicht gedenken, was dein Knecht verschuldet hat an dem Tage, da mein Herr, der König, aus Jerusalem ging, dass es der König zu Herzen nehme.
גן נעול
"אל יחשָׁב לי אדוני עון" (שמואל ב יט, כ). פירוש. שמעי התנצל עצמו נגד דוד שכל מה שעשה היה בשגגה ובסכלות לא בזדון הלב, כי באמת היה טועה בענין דוד. וחשב כי ה' ישלם לו6דוד על פניו בעבור שהוא "איש הדמים" (שמואל ב טז, ז) ושלקח הממלכה מיד שאול ובניו שלא כדין ובחזקה. ואין ראוי לחסיד כמוהו שימיתהו בעבור זה, אם בתום לבבו קללו. וכפי מחשבתו היו מעשיו לשם שמים, ואין זה אלא חטאה ושגגה ולא עון והעזת הלב. והנה היה הדבר שקול לדון את שמעי לכף זכות ולהאמין בהתנצלותו או לדונו לכף חובה ולחשבו כמזיד ובעל עון. לכן אמר "אל יחשוב לי אדוני עון" בבנין הקל כלומר חסיד שכמותך המושל ביראת אלהים מִטֶבַע ציוריו הטובים לבלתי יחושב לי מה שעשיתי לעון כי אם לחטאת ושגגה. וכבר רמזנו עליו בבית השני (חדר א חלון ה), ובספר "באר מים חיים" על שרש "ידע" בעז"ה יתבאר היטב.