Kabbala zu Divrej Hajamim II 5:12: Sohar und mystische Auslegung

וְהַלְוִיִּ֣ם הַמְשֹׁרֲרִ֣ים לְכֻלָּ֡ם לְאָסָ֡ף לְהֵימָ֣ן לִֽ֠ידֻתוּן וְלִבְנֵיהֶ֨ם וְלַאֲחֵיהֶ֜ם מְלֻבָּשִׁ֣ים בּ֗וּץ בִּמְצִלְתַּ֙יִם֙ וּבִנְבָלִ֣ים וְכִנֹּר֔וֹת עֹמְדִ֖ים מִזְרָ֣ח לַמִּזְבֵּ֑חַ וְעִמָּהֶ֤ם כֹּֽהֲנִים֙ לְמֵאָ֣ה וְעֶשְׂרִ֔ים מחצררים [מַחְצְרִ֖ים] בַּחֲצֹֽצְרֽוֹת׃

Auch die Leviten, die die Sänger waren, alle, sogar Asaph, Heman, Jeduthun und ihre Söhne und Brüder, in feinem Leinen mit Becken, Psalterien und Harfen, standen am östlichen Ende des Altars und mit ihnen hundertzwanzig Priester, die mit Posaunen erklingen—