Kabbalah zu Tehillim 130:7

בָּתַר דְּהִרְהֵר תְּשׁוּבָה אָדָם לְתַתָּא, הָדְרָא לְבוּשָׁא לְגַבֵּי מוֹחָא דְאִיהוּ אַבָּא קַרְקַפְתָּא דִתְּפִלֵּי, וְאִתְחַבַּר מוֹחָא דְאִיהִי חָכְמָה בְּאִימָּא, מִיָּד (בראשית ג כא) וַיַּעַשׂ יהו''ה אלהי''ם לְאָדָם וּלְאִשְׁתּוֹ כָּתְנוֹת עוֹר וַיַּלְבִּישֵׁם, וְאִינוּן תְּפִלִּין דְּאִינוּן מֵעוֹר, בְּהַהוּא זִמְנָא קָמַת תְּשׁוּבָה דְאִיהִי אִימָּא קַרְקַפְתָּא דִתְּפִלֵּי עִם אָדָם לְאַגָּנָא עֲלֵיהּ וּלְכַסְיָא עֲלֵיהּ דַּהֲוָה עָרוֹם, כְּגַוְונָא דְאִיהוּ כַּסִּי עַל מוֹחָא עִלָּאָה, וּבְרִי, כָּל מָאן דְּאַנַּח תְּפִלִּין כְּאִלּוּ כַּסִּי עַל מוֹחָא עִלָּאָה, וּבְגִין דָּא שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה לָא זָזָה מִנֵּיהּ, וְרָזָא דְמִלָּה (תהלים קל ז) אִם עֲוֹנוֹת תִּשְׁמָר יָ''הּ אדנ''י מִי יַעֲמוֹד, מִ''י יַעֲמוֹד וַדַּאי דְּאִיהִי אִימָּא עִלָּאָה תְּשׁוּבָה הָא קָמַת בְּאָדָם עִלָּאָה, וּשְׁכִינְתָּא דְאִיהִי תְּפִלָּה שֶׁל יָד בְּאָדָם תַּתָּאָה, שְׁכִינְתָּא עִלָּאָה נָחֲתַת עִם אָדָם, וּשְׁכִינְתָּא תַּתָּאָה עִם הֶבֶל, וְעִם כָּל (דא) מָארֵי דְּדַכְיוּ דְקָא אַתְיָין מִנַּיְיהוּ, וּבְגִין דָּא (רות א יט) וַתֵּלַכְנָה שְׁתֵּיהֶן.