Midrasch zu Dewarim 7:6
כִּ֣י עַ֤ם קָדוֹשׁ֙ אַתָּ֔ה לַיהוָ֖ה אֱלֹהֶ֑יךָ בְּךָ֞ בָּחַ֣ר ׀ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֗יךָ לִהְי֥וֹת לוֹ֙ לְעַ֣ם סְגֻלָּ֔ה מִכֹּל֙ הָֽעַמִּ֔ים אֲשֶׁ֖ר עַל־פְּנֵ֥י הָאֲדָמָֽה׃ (ס)
Denn du bist ein heiliges Volk für den HERRN, deinen Gott. Der HERR, dein Gott, hat dich aus allen Völkern, die auf Erden sind, zu seinem eigenen Schatz erwählt.
אוצר מדרשים
—הוי אומר כל אשה שמתיחדת עם בעלה בקדושה הקב״ה מעמיד ממנה בנים צדיקים שכן מצינו בחנה שנתיחדה עם בעלה בקדושה ולא קפח הקב״ה מתן שכרה ונתן לה הקב״ה בן צדיק כמשה, שנאמר אם יעמוד משה ושמואל (ירמיהו ט״ו:א׳), וכן הוא אומר משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו (תהילים צ״ט:ו׳). וכן חנה אומרת אל הנער הזה התפללתי, למה שנזרע בקדושה. אמר הקב״ה בעוה״ז תעבתי כל עובדי ע״ז על שהם מזרע טומאה ובחרתי בכם לפי שאתם זרע אמת שנאמר ואנכי נטעתיך שורק כלו זרע אמת (ירמיהו ב׳:כ״א), וכתיב ובך בחר ה׳ להיות לו לעם סגולה (דברים ז׳:ו׳), ואף לעתיד לבא איני בוחר אלא בכם שאתם זרע קודש ברוכי ה׳ שנאמר לא ייגעו לריק ולא ילדו לבהלה כי זרע ברוכי ה׳ המה (ישעיהו ס״ה:כ״ג).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
במדבר רבה
דָּבָר אַחֵר, הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וגו', הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִבְחַר וּתְקָרֵב, אַשְׁרֵי מִי שֶׁבְּחָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹא הִקְרִיבוֹ, וְאַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁקֵּרְבוֹ אַף עַל פִּי שֶׁלֹא בְּחָרוֹ, וְאֵיזֶה זֶה שֶׁבְּחָרוֹ, זֶה אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר (נחמיה ט, ז): אַתָּה הוּא ה' הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ בְּאַבְרָם, אֲבָל לֹא קֵרְבוֹ אֶלָּא הוּא קֵרַב אֶת עַצְמוֹ. יַעֲקֹב, בְּחָרוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלה, ד): כִּי יַעֲקֹב בָּחַר לוֹ יָהּ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (ישעיה מא, ח): יַעֲקֹב אֲשֶׁר בְּחַרְתִּיךָ, אֲבָל לֹא קֵרְבוֹ אֶלָּא הוּא קֵרַב אֶת עַצְמוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית כה, כז): וְיַעֲקֹב אִישׁ תָּם ישֵׁב אֹהָלִים. משֶׁה בְּחָרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קו, כג): לוּלֵי משֶׁה בְּחִירוֹ, אֲבָָל לֹא קֵרְבוֹ, אַשְׁרֵיהֶם אֵלּוּ שֶׁבְּחָרָם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אַף עַל פִּי שֶׁלֹא קֵרְבָם, בֹּא וּרְאֵה יִתְרוֹ קֵרְבוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֲבָל לֹא בְּחָרוֹ, רָחָב הַזּוֹנָה קֵרְבָהּ אֲבָל לֹא בְּחָרָהּ, אַשְׁרֵיהֶם אֵלּוּ שֶׁקֵּרְבָן אַף עַל פִּי שֶׁלֹא בְּחָרָן. מַטְרוֹנָה שָׁאֲלָה לְרַבִּי יוֹסֵי אָמְרָה לֵיהּ אֱלָהֲכוֹן מַאן הוּא בָּעֵי מְקָרֵב, הֵבִיא לְפָנֶיהָ כַּלְכָּלָה שֶׁל תְּאֵנִים וְהָיְתָה בּוֹרֶרֶת יָפָה וּבוֹרֶרֶת וְאוֹכֶלֶת. אָמַר לָהּ אַתְּ יָדַעְתְּ לִבְרֹר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ יוֹדֵעַ לִבְרֹר, מַאן דְּהוּא חָמֵי עוֹבָדוֹי טָבִין הוּא בָּחַר בֵּיהּ וּמְקָרֵב לֵיהּ. רַבִּי נְחֶמְיָה בְּשֵׁם רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק לֹא כָּל הַקָּרוֹב קָרוֹב וְלֹא כָּל הָרָחוֹק רָחוֹק, יֵשׁ נִבְחָר וְנִדְחָה וְנִתְקָרֵב, יֵשׁ נִבְחָר וְנִדְחָה וְלֹא נִתְקָרֵב. אַהֲרֹן נִבְחַר (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן, וְנִדְחָה, (דברים ט, כ): וּבְאַהֲרֹן הִתְאַנַּף ה', וּכְתִיב (שמות כח, א): וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ, שָׁאוּל נִבְחַר (שמואל א י, כד): הַרְאִיתֶם אֲשֶׁר בָּחַר בּוֹ ה', וְנִדְחָה, (שמואל א טו, יא): נִחַמְתִּי כִּי הִמְלַכְתִּי אֶת שָׁאוּל וגו', וְלֹא נִתְקָרֵב, (שמואל א טז, א): וַאֲנִי מְאַסְתִּיו מִמְּלֹךְ עַל יִשְׂרָאֵל. דָּוִד נִבְחַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ, וְנִדְחָה, (שמואל ב טו, טז יז): וַיֵּצֵא הַמֶּלֶךְ וְכָל בֵּיתוֹ בְּרַגְלָיו וגו' וְכָל הָעָם בְּרַגְלָיו וַיַּעַמְדוּ בֵּית הַמֶּרְחָק, רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר נִדּוּהוּ, אַף עַל פִּי כֵן קִבֵּל עָלָיו נִדּוּיוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב טו, ל): וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי, וְנִתְקָרֵב. אָמַר רַבִּי יוּדָן עִירָא הַיָּאִירִי רַבּוֹ שֶׁל דָּוִד קֵרְבוֹ, הוּא שֶׁדָּוִד אוֹמֵר (תהלים קיט, עט): יָשׁוּבוּ לִי יְרֵאֶיךָ וְיֹדְעֵי עֵדֹתֶיךָ, יֹדְעוֹ כְּתִיב, עִירָא הַיָּאִירִי הָיָה רַבּוֹ וְקֵרְבוֹ. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר שִׁשָּׁה הֵם שֶׁנִּבְחֲרוּ, כְּהֻנָּה, לְוִיָה, יִשְׂרָאֵל, מַלְכוּת בֵּית דָּוִד, יְרוּשָׁלַיִם, בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. כְּהֻנָּה מִנַּיִן, דִּכְתִיב (שמואל א ב, כח): וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן. לְוִיָה מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יח, ה): כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ. יִשְרָאֵל מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ז, ו): בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ. מַלְכוּת בֵּית דָּוִד מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עח, ע): וַיִּבְחַר בְּדָוִד עַבְדּוֹ. יְרוּשָׁלַיִם מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א יא, לב): הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ. בֵּית הַמִּקְדָּשׁ מִנַיִן, דִּכְתִיב (דברי הימים ב ז, טז): בָּחַרְתִּי וְהִקְדַּשְׁתִּי אֶת הַבַּיִת הַזֶּה. אָמַר דָּוִד, אַשְׁרֵי מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ וְאַשְׁרֵי מִי הוּא שֶׁקֵּרְבוֹ, וְאֵיזֶהוּ אַשְׁרֵי בְּכִפְלַיִם מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּחַר בּוֹ וְקֵרְבוֹ, וְאֵיזֶה זֶה, זֶה אַהֲרֹן וְלֵוִי, אַהֲרֹן מִנַּיִן שֶׁנֶּאֱמַר: וּבָחֹר אֹתוֹ מִכָּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל לִי לְכֹהֵן, וּמִנַּיִן שֶׁהִקְרִיבוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ. לֵוִי, בָּחַר בּוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי בוֹ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ, וּמִנַּיִן שֶׁהִקְרִיבוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: הַקְרֵב אֶת מַטֵּה לֵוִי וְהַעֲמַדְתָּ, וַעֲלֵיהֶם הַכָּתוּב אוֹמֵר (תהלים סה, ה): אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר ג, ז): וְשָׁמְרוּ אֶת מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֶת מִשְׁמֶרֶת כָּל הָעֵדָה וגו'. (תהלים סה, ה): נִשְׂבְּעָה בְּטוּב בֵּיתֶךָ, שֶׁהָיוּ אוֹכְלִים מִן הַמַּעְשְׂרוֹת שֶׁהָיוּ מְבִיאִים לַבַּיִת, כְּמָה דְתֵימָא (במדבר יח, כא): וְלִבְנֵי לֵוִי הִנֵּה נָתַתִּי כָּל מַעֲשֵׂר בְּיִשְׂרָאֵל לְנַחֲלָה וגו'.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש תנחומא
קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. לָמָּה, לְפִי שֶׁהִדְבַּקְתִּי אֶתְכֶם לְמָתְנַי, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי כַּאֲשֶׁר יִדְבַּק הָאֵזוֹר אֶל מָתְנֵי אִישׁ וְגוֹ' (ירמיה יג, יא). לְפִיכָךְ, קְדֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי ה'. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, אֲנִי אֵינֶנִּי כְּבָשָׂר וָדָם. מֶלֶךְ בָּשָׂר וָדָם, אֵין רְשׁוּת לְהֶדְיוֹט לְהִקָּרוֹת בִּשְׁמוֹ. תֵּדַע לְךָ, בְּשָׁעָה שֶׁאָדָם מְבַקֵּשׁ לְקַטְרֵג אֶת חֲבֵרוֹ, קוֹרֵא לוֹ אַגּוּסְטָה פְּלוֹנִי וְאֵין לוֹ חַיִּים. אֲבָל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ בִּשְׁמוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. כָּל שֵׁם חָבִיב שֶׁהָיָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּהֶם קָרָא אֶת יִשְׂרָאֵל. קָרָא שְׁמוֹ אֱלֹהִים, וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל אֱלֹהִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אֲנִי אָמַרְתִּי אֱלֹהִים אַתֶּם (תהלים פב, ו). נִקְרָא חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: חֲכַם לֵבָב וְאַמִּיץ כֹּחַ (איוב ט, ד). קָרָא לְיִשְׂרָאֵל חָכָם, שֶׁנֶּאֱמַר: רַק עַם חָכָם וְנָבוֹן (דברים ד, ו). נִקְרָא דּוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר: דּוֹדִי צַח וְאָדֹם (שה״ש ה, י). וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל דּוֹדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִכְלוּ רֵעִים וְגוֹ' (שם פסוק א). נִקְרָא בָּחוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: בָּחוּר כַּאֲרָזִים (שם פסוק טו). וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל בַּחוּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּךָ בָּחַר ה' אֱלֹהֶיךָ (דברים ז, ו). נִקְרָא חָסִיד, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי חָסִיד אֲנִי נְאֻם ה' (ירמיה ג, יב). וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל חֲסִידִים, שֶׁנֶּאֱמַר: אִסְפוּ לִי חֲסִידָי (תהלים נ, ה). נִקְרָא קָדוֹשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת (ישעיה ו, ג), וְכֵן כִּי קָדוֹשׁ ה' צְבָאוֹת (תהלים צט, ט). וְקָרָא לְיִשְׂרָאֵל קְדֹשִׁים, שֶׁנֶּאֱמַר: קְדֹשִׁים תִּהְיוּ. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, בָּעוֹלָם הַזֶּה, קְדֹשִׁים נִקְרֵאתֶם. לֶעָתִיד, וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלַיִם קָדוֹשׁ יֵאָמֵר לוֹ (ישעיה ד, ג).
Ask RabbiBookmarkShareCopy