Hebräische Bibel
Hebräische Bibel

Midrasch zu Wajikra 14:41

וְאֶת־הַבַּ֛יִת יַקְצִ֥עַ מִבַּ֖יִת סָבִ֑יב וְשָׁפְכ֗וּ אֶת־הֶֽעָפָר֙ אֲשֶׁ֣ר הִקְצ֔וּ אֶל־מִח֣וּץ לָעִ֔יר אֶל־מָק֖וֹם טָמֵֽא׃

Und das Haus lasse er von innen abkratzen ringsum, und man schütte den Schutt, den sie abgestoßen, hinaus vor die Stadt an eine unreine Stelle.

ספרא

[ב] "וחלצו" – מלמד ששניהם חולצים, שניהם קוצעים, שניהם מביאים את האבנים. מכאן אמרו אוי לרשע אוי לשכנו. יכול הכותל הסמוך לאויר יהיו שניהם חולצים? ת"ל "ואחר חלץ את האבנים". כיצד? כותל שבינו לבין חברו – שניהם חולצים. כותל הסמוך לאויר – הוא לבדו חולץ.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספרא

[ה] "ואת הבית יקציע" – יכול מבפנים ומבחוץ? ת"ל "מבית". אי "מבית" יכול מן הקרקע ומן הקירות? ת"ל "סביב" – לא אמרתי אלא סביב לנגע.
Ask RabbiBookmarkShareCopy

ספרא

[ו] "ושפכו את... אשר הקצו" – יכול צרורות? ת"ל "עפר". אי "עפר" יכול אף הנושר? ת"ל "את אשר הקצו" – עד שיאמרו שני כתובים ואם לאו לא שמענו.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
Vorheriger VersGanzes KapitelNächster Vers