Midrasch zu Schemot 34:29

ואמר רבא בר מחסיא אמר רב חמא בר גוריא אמר רב הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו שנאמר (שמות לא יג) לדעת כי אני ה׳ מקדשכם, תניא נמי הכי לדעת כי אני ה׳ מקדשכם אמר ליה הקדוש ברוך הוא למשה מתנה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליתנה לישראל לך והודיעם. מכאן אמר רשב״ג הנותן פת לתינוק צריך להודיע לאמה מאי עביד ליה אמר אביי שאיף ליה משחא ומלי ליה כוחלא, והאידנא דחיישינן לכשפים מאי, אמר רב פפא שאיף ליה מאותו המין. איני והאמר רב חמא בר חנינא הנותן מתנה לחבירו אין צריך להודיעו שנאמר (שם לד כט) ומשה לא ידע כי קרן עוד פניו בדברו אתו. לא קשיא הא במילתא דעבידא לאגלויי הא במילתא דלא עבידא לאגלויי והא שבת דעבידא לאגלויי. מתן שכרה לא עבידא לאגלויי:

וְאָמַר רָבָא בַּר מְחַסְיָא, אָמַר רַב חָמָא בַּר גּוּרְיָא, אָמַר רַב: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ, צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״א:י״ג) "לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם". תַּנְיָא נַמִּי הָכִי: "לָדַעַת כִּי אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם", אָמַר לֵיהּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: מַתָּנָה טוֹבָה יֵשׁ לִי בְּבֵית גְּנָזַי, וְ'שַׁבָּת' שְׁמָהּ, וַאֲנִי מְבַקֵּשׁ לִתְּנָהּ לְיִשְׂרָאֵל, לֵךְ וְהוֹדִיעֵם. מִכָּאן אָמַר רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל: הַנּוֹתֵן פַּת לְתִינוֹק, צָרִיךְ לְהוֹדִיעַ לְאִמּוֹ. מַאי עָבִיד לֵיהּ? אָמַר אַבַּיֵי: שָׁאִיף לֵיהּ מִשְׁחָא, וּמָלִי לֵיהּ כּוּחְלָא. וְהָאִידְנָא דְּחַיְשִׁינָן לִכְשָׁפִים, מַאי? אָמַר רַב פָּפָּא: שָׁאִיף לֵיהּ מֵאוֹתוֹ הַמִּין. אֵינִי, וְהָאָמַר רַב חָמָא בַּר חֲנִינָא: הַנּוֹתֵן מַתָּנָה לַחֲבֵרוֹ, אֵין צָרִיךְ לְהוֹדִיעוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״ד:כ״ט) "וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו, בְּדַבְּרוֹ אִתּוֹ". לָא קַשְׁיָא, הָא בְּמִלְּתָא דַּעָבִידָא לְאִיגְלוּיֵי, הָא בְּמִלְּתָא דְּלָא עָבִידָא לְאִיגְלוּיֵי. וְהָא שַׁבָּת דַּעָבִידָא לְאִיגְלוּיֵי? מַתַּן שְׂכָרָהּ, לָא עָבִיד לְאִיגְלוּיֵי.

לא "וַיֹּאמֶר: לֹא תוּכַל לִרְאֹת אֶת פָּנָי" (שמות ל״ג:כ׳.) תָּנָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: [כָּךְ] אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: כְּשֶׁרָצִיתִי לֹא רָצִיתָ, עַכְשָׁיו שֶׁאַתָּה רוֹצֶה, אֵינִי רוֹצֶה. וּפְלִיגָא דְּרַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן, דְּאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי, אָמַר רַבִּי יוֹנָתָן: בִּשְׂכַר שָׁלֹשׁ זָכָה לְשָׁלֹשׁ. בִּשְׂכַר: (עיקרים מ"ב פכ"ב) (שמות ג׳:ו׳) "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו", זָכָה לִקְלַסְתֵּר פָּנִים. בִּשְׂכַר: "כִּי יָרֵא", זָכָה לְ"וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". בִּשְׂכַר "מֵהַבִּיט", זָכָה לְ"וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט". (עד כאן בגמרא. באלה שמות רבה פרשה ג' כתוב מאמר זה יותר באורך וזה לשונו:) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא, אֶחָד מֵהֶם אוֹמֵר: לֹא יָפֶה עָשָׂה מֹשֶׁה כְּשֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו, שֶׁאִלוּלֵי לֹא הִסְתִּיר פָּנָיו, גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה וּמַה שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁעָתִיד לִהְיוֹת. וּבַסּוֹף בִּקֵּשׁ לִרְאוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם לג) "הַרְאֵנִי נָא אֶת כְּבֹדֶךָ". אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה: אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים וְהִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ, עַכְשָׁיו אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: "כִּי לֹא יִרְאַנִי הָאָדָם וָחָי". כְּשֶׁבִּקַּשְׁתִּי, לֹא בִּקַּשְׁתָּ. וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסַכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי: אַף עַל פִּי כֵן, הֶרְאָה לוֹ. בִּשְׁכַר: (שם ג) "וַיַּסְתֵּר מֹשֶׁה פָּנָיו", (שם לג) "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים". וּבִשְׂכַר: "כִּי יָרֵא", "וַיִּירְאוּ מִגֶּשֶׁת אֵלָיו". וּבִשְׂכַר "מֵהַבִּיט", (במדבר י״ב:ח׳) "וּתְמֻנַת ה' יַבִּיט". וְרַבִּי הוֹשַׁעְיָא רַבָּה אָמַר: יָפֶה עָשָׂה מֹשֶׁה שֶׁהִסְתִּיר פָּנָיו. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: אֲנִי בָּאתִי לְהַרְאוֹת לְךָ פָּנִים, וְחָלַקְתָּ לִי כָּבוֹד וְהִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ, חַיֶּיךָ שֶׁאַתָּה עָתִיד לִהְיוֹת אֶצְלִי בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לֹא לֶאֱכֹל וְלֹא לִשְׁתּוֹת, וְאַתָּה עָתִיד לֵהָנוֹת מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שמות ל״ד:כ״ט) "וּמֹשֶׁה לֹא יָדַע כִּי קָרַן עוֹר פָּנָיו". אֲבָל נָדָב וַאֲבִיהוּא פָּרְעוּ רָאשֵׁיהֶם וְזָנוּ עֵינֵיהֶם מִזִּיו הַשְּׁכִינָה, שֶׁנֶּאֱמַר: (שם כד) "וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ". וְהֵם לֹא קִבְּלוּ עַל מַה שֶּׁעָשׂוּ. (עכ"ל ואלה שמות רבה.) (שם לג) "וַהֲסִרֹתִי אֶת כַּפִּי וְרָאִיתָ אֶת אֲחֹרָי", אָמַר רַב חָמָא בַּר בִּיזְנָא, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן חֲסִידָא: מְלַמֵּד שֶׁהֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה קֶשֶׁר שֶׁל תְּפִלִּין.