Midrasch zu Schemot 5:3
וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֱלֹהֵ֥י הָעִבְרִ֖ים נִקְרָ֣א עָלֵ֑ינוּ נֵ֣לֲכָה נָּ֡א דֶּרֶךְ֩ שְׁלֹ֨שֶׁת יָמִ֜ים בַּמִּדְבָּ֗ר וְנִזְבְּחָה֙ לַֽיהוָ֣ה אֱלֹהֵ֔ינוּ פֶּ֨ן־יִפְגָּעֵ֔נוּ בַּדֶּ֖בֶר א֥וֹ בֶחָֽרֶב׃
Sie entgegneten: Der Gott der Hebräer ist uns erschienen, wir möchten nun ziehen drei Tagereisen weit in die Wüste, dass wir opfern dem Herrn, unserm Gott, auf dass er uns nicht strafe mit Pest oder Schwert.
תנחומא בובר
[וישמע יתרו]. זש"ה לריח שמניך טובים וגו' (שה"ש א ג). אמר ר' ינאי הראשונים נתת להם ריח מצות לאדם נתת לו ז' מצות, לנח ולבניו נתת ז' מצות, ריח מצות נתת להם, אבל אנו כשבאנו לסיני. כאדם שמערה מפי החבית היית מערה לנו את כל המצוות, שנאמר שמן תורק שמך (שם).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש תנחומא
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶל פַּרְעֹה. עָשָׂה אוֹתָן שָׁוִים. אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: הֱיוּ נוֹהֲגִין בּוֹ כָּבוֹד וְחִלְקוּ כָּבוֹד לַמֶּלֶךְ, שֶׁאֲנִי צָרִיךְ לוֹ לַעֲשׂוֹת בּוֹ אֶת הַדִּין. לְפִיכָךְ מֹשֶׁה אוֹמֵר לוֹ: נֵלְכָה נָּא דֶּרֶךְ שְׁלֹשֶת יָמִים. פֶּן יִפְגָּעֲךָ בַּדֶּבֶר אוֹ בַּחֶרֶב לֹא אָמַר, אֶלָּא פֶּן יִפְגָּעֵנוּ (שמות ה, ג), שֶׁנָּהַג בּוֹ כָּבוֹד.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תנחומא בובר
אלהי העברים. (שם ה ג), אמרו משה ואהרן בשביל ששנינו את הלשון הקשה עלינו, חזרו ואמרו אלי העברים. ר"ש בן יוחי אומר התחיל לחרק בשיניו כנגדם ואמר נרפים אתם נרפים וגו' (שם שם יז).
Ask RabbiBookmarkShareCopy