Midrasch zu Bamidbar 22:1

וַיֹּאמֶר לָבָן לְיַעֲקֹב (בראשית לא, נא), אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כָּזֶה שֶׁהוּא מוֹרֶה אֶת הַחֲנִית. (בראשית לא, נב): עֵד הַגַּל הַזֶּה וגו' לְרָעָה אֵין אַתָּה עוֹבֵר אֲבָל אַתָּה עוֹבֵר עָלַי בִּפְרַגְמַטְיָא, בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁלַח דָּוִד אֶת יוֹאָב לַאֲרַם נַהֲרַיִם וְלַאֲרַם צוֹבָה פָּגַע בַּאֲדוֹמִיִים, בִּקֵּשׁ לְזַנְבָן, הוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶם (דברים ב, ג): רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר וגו'. פָּגַע בַּמּוֹאָבִיִּים בִּקֵּשׁ לְזַנְבָן וְהוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָהֶם (דברים ב, ט): אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה שָׁלַח יוֹאָב אֵצֶל דָּוִד אָמַר לוֹ פָּגַעְתִּי בַּאֲדוֹמִיִּים וּבִקַּשְׁתִּי לְזַנְבָן הוֹצִיאוּ לִי אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶם רַב לָכֶם, בַּמּוֹאָבִיִּים וְהוֹצִיאוּ לִי אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶם אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לֹא נָהַג דָּוִד כְּבוֹד מַלְכוּת בְּעַצְמוֹ אֶלָּא עָמַד וְהֶעֱבִיר פִּיפוּרִין מֵעָלָיו וַעֲטָרָה מֵעַל רֹאשׁוֹ וְנִתְעַטֵּף בְּטַלִּיתוֹ וְהָלַךְ לוֹ אֵצֶל סַנְהֶדְּרִין, אָמַר לָהֶם רַבּוֹתַי לֹא בָּאתִי לְכָאן אֶלָּא לְלַמֵּד אִם נוֹתְנִים אַתֶּם לִי רְשׁוּת אֲנִי מְלַמֵּד, שָׁלַחְתִּי אֶת יוֹאָב לַאֲרַם נַהֲרַיִם וְלַאֲרַם צוֹבָא וּפָגַע בַּאֲדוֹמִיִּים וְהוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּיסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶן רַב לָכֶם, וַהֲלוֹא הֵם פָּרְצוּ אֶת הַגָּדֵר תְּחִלָּה (שופטים ג, יג): וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת בְּנֵי עַמּוֹן, פָּגַע בַּמּוֹאָבִיִּים וּבִקֵּשׁ לְזַנְבָן וְהוֹצִיאוּ לוֹ אַפִּסְטוֹלִי שֶׁלָּהֶן אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב, וְהֵם לֹא פָּרְצוּ הַגָּדֵר תְּחִלָּה (במדבר כב, ה ו): וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם וְעַתָּה לְכָה אָרָה לִי, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (תהלים ס, א): מִכְתָּם, כַּמָּה אִגְרוֹת כָּתַב, רַבִּי אַיְּבוּ אָמַר שְׁתַּיִם כָּתַב, אֶחָד לָאֲדוֹמִיִּים וְאֶחָד לַמּוֹאָבִיִּים. רַבִּי חֲנִינָא אָמַר אִגֶּרֶת אֶחָד כָּתַב, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כב, ב): וַיָּשָׁב יוֹאָב וגו', חָזַר וְלָמַד אֲדוֹמִיִּים מִשֶּׁל מוֹאָבִיִּים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (במדבר כב, א): לַמְנַצֵּחַ עַל שׁוּשַׁן עֵדוּת, לְעֵדָה שֶׁהִיא מְשִׂיחָה בִּלְשׁוֹנוֹ שֶׁל אֱלֹהִים. (במדבר כב, א): מִכְתָּם לְדָוִד לְלַמֵּד, מָכוּת וְתַמּוּת, (במדבר כב, ב): בְּהַצּוֹתוֹ אֶת אֲרַם נַהֲרַיִם וַיַּךְ אֶת אֱדוֹם בְּגֵיא מֶלַח, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א יח, יב): י"ח אֶלֶף, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (תהלים ס, ב): י"ב אֶלֶף, אֶלָּא שְׁתֵּי מִלְחָמוֹת הָיוּ, אַחַת שֶׁל י"ב אֶלֶף וְאַחַת שֶׁל י"ח אֶלֶף.