Midrasch zu Tehillim 77:17

שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן (דברים ט, א), הֲלָכָה אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁשּׁוֹתֶה מַיִם לִצְמָאוֹ אוֹמֵר בָּרוּךְ שֶׁהַכֹּל נִהְיָה בִּדְבָרוֹ, רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר בּוֹרֵא נְפָשׁוֹת רַבּוֹת וְחֶסְרוֹנָם, רַבָּנָן אָמְרֵי בּוֹא וּרְאֵה כָּל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל לֹא עֲשָׂאָן אֶלָּא עַל הַמַּיִם, כֵּיצַד, עַד שֶׁהֵן בְּמִצְרַיִם עָשָׂה לָהֶם נִסִּים בַּיְאוֹר, אָמַר רַבִּי יִצְחָק הָיוּ הַמִּצְרִיִּים וְיִשְׂרָאֵל הוֹלְכִין לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַנָּהָר, הַמִּצְרִי שׁוֹתֶה דָּם וְיִשְׂרָאֵל שׁוֹתֶה מַיִם, וּכְשֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרַיִם לֹא עָשָׂה לָהֶם נִסִּים אֶלָּא עַל הַמַּיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קיד, ג): הַיָּם רָאָה וַיָּנֹס, מַה רָאָה רַבִּי נְהוֹרַאי אָמַר שֵׁם הַמְפֹרָשׁ רָאָה חָקוּק עַל הַמַּטֶּה וְנִקְרַע. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר כִּבְיָכוֹל יָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רָאָה וְנִקְרַע, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עז, יז): רָאוּךָ מַיִם יָחִילוּ. בָּאוּ לְמָרָה כְּשֶׁעָלוּ מִן הַיָּם וְהָיוּ הַמַּיִם מָרִים, עָשָׂה שָׁם לָהֶם נִסִּים, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו, כה): וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וגו'. בַּסֶּלַע עָשָׂה לָהֶם נִסִּים בַּמַּיִם, מִנַּיִן, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כ, ח): וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע וגו'. בַּבְּאֵר עָשָׂה לָהֶם נִסִּים וְאָמְרוּ שִׁירָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כא, יז): אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל. אָמַר לָהֶם משֶׁה הֱווּ יוֹדְעִין כָּל נִסִּים שֶׁעָשָׂה לָכֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֹא עָשָׂה אֶלָא עַל הַמַּיִם, וְאַף בְּשָׁעָה שֶׁתַּעַבְרוּ אֶת הַיַּרְדֵּן לִירַשׁ אֶת הָאָרֶץ עָתִיד הוּא לַעֲשׂוֹת לָכֶם נִסִּים בְּמֵי הַיַּרְדֵּן.

ויט משה את ידו על הים ויולך ה' את הים התחיל הים עומד כנגד משה, מושלו משל לה״ד למלך בשר ודם שהיו לו שתי גנוח זו לפנים מזו מכר את הפנימית ולא מכר את החיצונה בא לוקח להכניס ולא הניחו שומר, אמר לו בשם המלך ולא קבל עליו הראהו טבעתו ולא קבל עליו, נהג המלך ובא, כיון שראה שומר את המלך התחיל בוריח, אמר לו בכל יום הייתי אומר לך בשם המלך ולא קבלת עליך עכשיו מפני מה אתה בוריח אמר לו לא מלפניך אני בוריח אלא מלפני המלך אני בוריח כך כשבא משה ועמד על הים אמר לו דבר ה' עליך שים נא דרך ויעברו גאולים, משיב הים ואומר למשה בן עמרם והלא אדם הראשון לא נברא בתחלה [אלא] בסוף ששת ימי בראשית ואני נבראתי קודם שיברא הריני גדול ממך אין אני נבקע מלפניך משיב משה לפני הקב"ה כך וכך אמר הים רבונו של עולם כדאי הוא אין הים נבקע מלפני אלא אמור לו אתה במאמרך ויבקע אמר לו הקב״ה למשה אם אני אומר לים ויבקע שוב אין לו רפואה לעולם ולעולמי עולמים אלא אמור לו אתה ויבקע כדי שתהא לו רפואה על ידך אלא הרי מעין גבורה עמך, מיד בא משה וגבורה לימינו מהלכת שנ' (ישעיה ס"ג י"ב) מוליך לימין משה זרוע תפארתו בוקיע מים מפניהם לעשות לו שם עולם, כשראה הים את הגבורה שהיא עומדת לימין משה אמר לה לארץ עשה לי מחילות ואכנס בחליליך מפני אדון המעשים ברוך הוא: וכשראה משה את הים שהוא נס מפניו אמר לו משה בכל יום הייתי אומר לך בשם הקדש ולא היית מקבל עליך הראיתיך מטה ולא קבלת עליך עכשיו מה לך הים כי תנוס משיב הים ואומר למשה בן עמרם בן עמרם אל תתן רבות לעצמך לא מפניך אני נס אלא מלפני אדון כל המעשים שיתקדש שמו בעולמו שנ' (תהלי' קי"ד ז') מלפני אדון חולי ארץ מלפני אלוה יעקב: ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה. עזה שברוחות והי זו זו רוח הקדים וכן הוא אומר (ישעיה כ"ז ה') הנה ברוחו הקשה ביום קדים ואומר (הושע י"ג ט"ו) כי הוא בין אחים יפריא יבוא קדים רוח ה' ממדבר עולה ויבוש מקורו ויחרב מעינו הוא ישסה אוצר כל כלי חמדה: וכן אין הקב״ה נפרע מן הרשעים אלא ברוח הקדים שנ' (ירמיה י"ח י"ז) ברוח קדים אפיצם: וישם את הים לחרבה. עשאו כחרבה: ויבקעו המים. כל מים שבעולם נחלקו מניין אתה אומר מים שבבאר ושבשיח ושבמערה ושבכר ושבהבית ושבכוס ושבצלוחית ת"ל ויבקע הים אין כתיב כאן אלא דבקעו המים כל מים שבעולם נחלקו ר' נתן אומר מניין שהמים העליונים והתחתונים נחלקו שנ' (תהלים ע"ז י"ז) ראוך מים יחילו אלו מים העליונים אף ירגזו תהומות אלו מים התחתונים ואומר (חבקוק ג' י') נתן תהום קולו רום ידיהו נשא: וכשחזר הים כל מים שבעולם חזרו: ויבקעו המים. יבש להם הקב"ה את המים תחלה ואת הטיט לא יבש, התחילו ישראל אומרין מים יכול ליבש וטיט אינו יכול ליבש אמר להם הקב"ה נסיתי אתכם ולא עמדתם אלא בדרך שאבדו מצרים בים כך אתם ראויין לאבד מן העולם אבל מה אעשה הריני עושה בעבור שמי הגדול שנקרא עליכם הדא הוא דכתיב (תהלי' ק"ו ז') וימרו על ים בים סוף מיד יבש להם הקב"ה את הטיט:

ויראו אפיקי מים. את מוצא בשעה שאמר הקב"ה למשה (שמות יד טז) ואתה הרם את מטך. נבקעו כל מעיינות תהום שבעולם אפילו מים שבכדים ושבגתות ושבצלוחיות נחלקו באותה שעה. הוי ויראו אפיקי מים ויגלו מוסדות תבל. אלו שבים. א"ר יודן (תהלים עז יז) ראוך מים. אלו המים העליונים. (שם) ראוך מים יחילו. אלו התחתונים. מגערתך. אמר רבי חנינא לא מגערתך ממש אלא מנשמת רוח אפך. שנאמר (שמות טו י) נשפת ברוחך כסמו ים: