Midrasch zu Dewarim 26:2
וְלָקַחְתָּ֞ מֵרֵאשִׁ֣ית ׀ כָּל־פְּרִ֣י הָאֲדָמָ֗ה אֲשֶׁ֨ר תָּבִ֧יא מֵֽאַרְצְךָ֛ אֲשֶׁ֨ר יְהוָ֧ה אֱלֹהֶ֛יךָ נֹתֵ֥ן לָ֖ךְ וְשַׂמְתָּ֣ בַטֶּ֑נֶא וְהָֽלַכְתָּ֙ אֶל־הַמָּק֔וֹם אֲשֶׁ֤ר יִבְחַר֙ יְהוָ֣ה אֱלֹהֶ֔יךָ לְשַׁכֵּ֥ן שְׁמ֖וֹ שָֽׁם׃
dass du von der ersten Frucht des Bodens nimmst, die du aus deinem Land bringen sollst, das der HERR, dein Gott, dir gibt; und du sollst es in einen Korb legen und an den Ort gehen, den der HERR, dein Gott, wählen wird, um seinen Namen dort wohnen zu lassen.
מכילתא דרבי ישמעאל
ר' יוסי הגלילי אומר: אשר נשבע לאבותיך לתת לך - למה נאמר? לפי שהוא אומר: ולקחת מראשית כל פרי האדמה. שומע אני כל הפירות במשמע?! הרי אתה דן: נאמר כאן שבועה ונאמר להלן שבועה, מה להלן בארץ חמישה עממין, שהן שבע במקום אחר.
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מדרש תנחומא
וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ. כָּךְ פָּתַח רַבִּי תַּנְחוּמָא בַּר אַבָּא, לְךָ אֲדֹנָי הַצְּדָקָה וְלָנוּ בֹּשֶׁת הַפָּנִים (דניאל ט, ז). אָמַר רַבִּי נְחֶמְיָה: אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאָנוּ עוֹשִׂין צְדָקָה לְפָנֶיךָ, מַבִּיטִין אָנוּ בְּמַעֲשֵׂינוּ וְאָנוּ מִתְבַּיְשִׁין. אֵין לָנוּ שָׁעָה שֶׁאָנוּ בָּאִים בִּזְרוֹעַ אֶלָּא בִּשְׁעַת בִּעוּר מַעַשְׂרוֹתֵינוּ מִן הַבַּיִת, שֶׁנֶּאֱמַר: כִּי תְכַלּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ (דברים כו, יב), כָּל עִנְיַן אוֹתוֹ פָּרָשָׁה. הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם (דברים כו, טו).
Ask RabbiBookmarkShareCopy
מכילתא דרבי ישמעאל
ראשית בכורי אדמתך למה נאמרה פרשה זו. לפי שנאמר ולקחת מראשית כל פרי האדמה (דברים כז). אין לי אלא פירות דרך בכורים, משקין מנין. תלמוד לומר תביא בית ה' אלהיך, מכל מקום. (ומה הפרש בין אלו לאלו. אלא אלו מביאין וקורין, ואלו מביאין ואין קורין.) (אשר תביא מארצך) להוציא אריסין וחכירות והגולן והסיקריקון. (אשר ה' (אלהינו) [אלהיך]) להוציא גרים ועבדים. (נותן (לנו) [לך]) להוציא נשים טומטום ואנדרוגינוס. משמע מוציאן שלא יקראו ומוציאן שלא יביאו. תלמוד לומר תביא מכל מקום. ומה הפרש בין אלו לאלו, אלו מביאין וקורין ואלו – מביאין ואין קורין.
Ask RabbiBookmarkShareCopy